האתר המחודש בבניה, ובתהליך של הכנסת חומרים רבים נוספים.

המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!

שלח את פולארד! / בעז העצני

את תמונות גופותיהם של ערבים, בעלי בריתנו, הנגררות ברחובות אל עריש לאחר מסירת חלק מסיני ב-1979, ובצידון לאחר הנסיגה ב-1985 , לא רבים זוכרים. לעומת זאת, הבגידה המבישה של ישראל באנשי צד"ל עדיין טריה בזכרון. גם נטישת הסוכנים הישראלים בקרב ערביי יש"ע והפקרתם לאוייב עדיין לא נשתכחה לחלוטין. זוהי רשימה חלקית של מקרים שבהם בגדה ישראל באנשים שסייעו לה, מסרו לה ידיעות חיוניות, לחמו לצידה, סיכנו את חייהם והצילו לא מעט ישראלים. ההתנהגות השפלה הזו אינה גורלם של סייענים זרים בלבד.

לממסד הבטחוני- מדיני הישראלי ישנו עבר עשיר של בגידה ונטישת יהודים. לאחר מלחמת קדש ב-1956 הסכימה ישראל לחילופי שבויים עם מצרים שלא כללו את נידוני "הפרשה" שנכלאו כשנתיים קודם. הסוכנים הישראליים "בילו" בכלא המצרי 11 שנים נוספות עד לאחר מלחמת ששת הימים, וגם אז עמדה הממשלה לערוך חילופי שבויים שלא כללו אותם, ואת הסוכן וולפגנג לוץ ואשתו. רק התעקשותו של ראש המוסד דאז מאיר עמית כנגד כל הממסד הצילה את אנשינו מהמשך ישיבה בכלא.

את דיראני ועובייד, שוביו ומעניו של הנווט רון ארד, ישראל מפנקת בכלא בעזרת טלוויזיה בעלת 20 ערוצים, ספרים, אוכל מגוון, טיפולי שיניים ומשקפי ראייה. שכר טרחתו של עורך דינם, צבי ריש, קומוניסט ואיש שב"כ לשעבר, משולם ע"י המדינה. עורך הדין של משפחת ארד, אליעד שרגא, נאלץ לעשות את עבודתו בהתנדבות. יונתן פולארד שירת במודיעין הימי האמריקאי. מצפונו חייב אותו להעביר לישראל ידיעות על איומים ערביים שהוסתרו ממנה למרות הסכם הדדי שחייב את ארה"ב למסור אותן. בבורחו לשגרירות ישראל לאחר שנחשף, נזרק לרחוב ע"י הציר אליקים רובינשטיין. במשפטו, הפרה התביעה עסקת טיעון שהייתה אמורה לתת לו לצאת בעונש קל. שר ההגנה האמריקאי האנטישמי , קספר ויינברגר, נתן תצהיר קריטי שחרץ את דינו כבוגד שגרם נזק אדיר. הממסד האמריקאי העליל על פולארד כי הוא היה זה שמסר למוסד שמות של סוכנים אמריקאיים, שהוצאו להורג לאחר ששמותיהם הודלפו לסובייטים.

ברור לכל כי לפולארד לא הייתה שום גישה לשמות הללו. מאוחר יותר אף נתפסו הבוגדים האמריקאיים בסי. איי .אי.. מעבר לאנטישמיות קלאסית, קיימת סיבה עמוקה יותר לרדיפה המרושעת הזו. פולארד העביר לישראל רשימת שמות של סוכנים סעודים הממומנים בעקיפין ע"י ארה"ב ועוסקים בטרור. הקשר של בעלי הון אמריקאיים וסעודים אינו מסתיים רק בנפט. כסף גדול מאד מעורב בכך, וסעודיה קונה לה ידידים בכל זרועות הממשל. יש הטוענים כי "מפת הדרכים" אינה אלא תוצאת סחיטה סעודית של גורמים מרכזיים בממשל ארה"ב. חשיפת האדישות התמוהה מצד גורמי המודיעין לגבי הקשר בין הטרור לבין סעודיה סיכנה אישים מרכזיים בממשל ובמודיעין, וכיום יכולה הייתה לספק הסבר איך תלמידים מוסלמים בניו יורק ידעו לספר למורותיהם על פגיעה הצפויה במגדלי התאומים שבוע לפני הפיגוע, ולמה נמנמו שרותי המודיעין האמריקאי. האינטרס של הגורמים המושחתים והאנטישמים במודיעין האמריקאי ברור. מה שאינו ברור הוא דפוס ההתנהגות הישראלי. במקום לשלב קרב תעמולתי למען פולארד ונגד סעודיה, ישראל שותקת. בהתאם לאכסיומה האומרת שהמרחם על אכזרים מוכרח להתאכזר לרחמנים, מדינת ישראל בחרה ובוחרת יום יום את הברירה המועדפת עליה. בשעה שאין בארה"ב ובמיוחד בישראל אף לא אמיל זולא אחד, התעוררות יהודית נדרשת כעת בשעה קריטית, בראש ובראשונה מפני שעדיין ניתן להציל את פולארד הדועך בכלא. בנוסף לכך יהיה זה קול חשוב התוקף את הקשר המפוקפק הסעודי- אמריקאי שהינו הגורם המסוכן ביותר לישראל. פעילות זו עשויה לפתוח חזית מאבק נגד הממשל האמריקאי הדורסני, במקום זו שננטשה ע"י ממשלת שרון הרופסת, ולשנות את ההתנהגות המחפירה של המדינה אל ידידיה. לפיכך, מוטל על כל אחד מאיתנו להצטרף לפעילות, ולהרים את קול הזעקה: שלח את פולארד!