האתר המחודש בבניה, ובתהליך של הכנסת חומרים רבים נוספים.

המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!

פולארד והמטריקס / בן ים

כמו טרילוגית המדע הבידיוני הפופולרית מאוד, המטריקס, גם אנו חיים בעולם של מציאות מדומה. זה כמו תוכנה כתובה היטב שנוצרה על ידי אנשי עיתונות מנוסים ועל ידי אנשי יחסי ציבור ערמומיים, ומקיפה את מרבית תחומי החיים כפי שאנו מכירים אותם. המתכנתים של תוכנה זו ואנשי התמיכה, אילי התקשורת והמומחים הפוליטיים מקבלים שכר טוב על השקעה של שנים בליטוש התוכנה הבאתה לשלמות וניקויה מבאגים.

בעולם וירטואלי זה, ארה"ב וישראל מוצגות כחברות שלא ניתנות להפרדה, המחוברות זו לזו על ידי אהבתם המשותפת לחירות וחופש אישי, דמוקרטיה והערכים של תרבויות מונוטאיסטיות השואפות לשלום. יותר מתמיד הדמות הווירטואלית של נשיא ארה"ב הנוכחי מתוכנתת ככליל השלמות של של המוסריות הנוצרית, כן ואנושי, פטריוט אמיתי שמוביל את העולם החופשי במלחמתו בטרור המרושע.

אבל אפילו לתוכנה הטובה ביותר יש את התקלות הקטנות שלה, הן עלולות להיראות קטנות וחסרות משמעות. מנגנונים רבים הוקמו כדי למנוע מהבאגים הקטנים האלו להפריע לעבודה החלקה של המערכת. אבל הם עדיין נמצאים שם, ואם תשים לב טוב תראה שכל העולם הווירטואלי הזה הוא לא יותר ממעשה ידי אדם, מוצר שתכונן כדי לשרת מטרה מסויימת.

קחו למשל את המקרה של יהונתן פולארד. הפגיעה הממושכת בו על ידי הממשל האמריקאי נכנסת כעת לשנתה התשע-עשרה, בלי שהקץ נראה לעין. העונש החמור בקיצוניותו והלא פרופורציונלי למעשיו שאותו הוא קיבל והאכזריות הבלתי ניתנת להכחשה שבה מערכת המשפט של ארה"ב וכל הקשורים אליה טיפלו וניהלו את המקרה שלו מאז שהוא נעצר בשנת 1985, תוארו שוב ושוב בספרים, מאמרים, בטלוויזיה וברדיו, באינטרנט ו…, ובכל זאת יש אנשים שעדיין לא מבינים ש: המקרה של יהונתן פולארד הוא לא מקרה מיוחד וקיצוני, זה הוא לא מקרה מבודד המציג חוסר מזל, זהו מקרה שמראה את הנורמה.

תשכחו מהפרדת הרשויות, האיזון העדין בין הרשות המחוקקת הרשות המבצעת ורשות האכיפה שכל כך חשוב לדמוקרטיה אמיתית.
במקרה של פולארד כל הרשויות האלו עבדו ביחד, יד ביד, תוך כדי רמיסה של העקרונות הבסיסיים של החוקה האמריקאית.

תשכחו מהחברות בין ארה"ב לישראל: שום אדם בודד שהורשע בריגול למען בת ברית זכה לכזה יחס. וכן, ארה"ב מנעה מישראל מידע מישראל שעל פי הסכמים חתומים ועל פי המוסרי היה עליה למסור. וכן, כל מי שבקיא אפילו במעט בקהילית המודיעין יודע שכולם מרגלים נגד כולם ללא הבדל אם הם חברים או אויבים. אבל האם ישראל מכניסה לכלא סוכני CIA במשך 18 שנה בתנאים אומללים?

זו היתה שאלה מטעה. היא מביאה אותנו להמצאה החכמה הבאה של המטריקס הוירטואלי שנקראת "המלחמה בטרור". בשונה מכל המלחמות שהיו לפניה מלחמה זו אינה מנוהלת נגד אויב מוגדר אלא נגד תשתית. יש לכך סיבות עמוקות. אחרי הכל מי מימן את אוסמה בן-לאדן בתחילת דרכו כטרוריסט? מי מגן על הממנים הסעודים של אירגונים צבאיים איסלאמים ואף נותן להם זכות דיבור בעימות הישראלי ערבי? איזו מדינה עזרה לסדאם חוסיין בצורה רחבה לבנות ארסנל של נשק ביולוגי וכימי כמו גם נשק להשמדה המונית?
הבכירים האמריקאים והרשויות שמתחתיהם שמימנו טרוריסטים ידועים ותמכו במשטרים אשר מארחים במדינותיהם ארגוני טרור ישארו במאמר זה אנונימיים. אבל עכשיו, כשהם מנהלים מלחמה נגד הטרור עלינו לשאול במי הם נלחמים,בעצמם?

בוודאי שלא! הדמות של "אויב הציבור" נתפרת בצורה לא צודקת ליהודי, יהונתן פולארד,שסיכן את חיין כדי למנוע את האיום האמיתי של הטרור שהלך וגדל נגד המדינה היהודית. פולארד היה מהחלוצים של המלחמה בטרור, בעולם האמיתי.

בעולם האמיתי-לא במציאות המדומה-הממשל של ארה"ב במשך קדנציות רבות ועוקבות התייחס לערב הסעודית העשירה בנפט בקנאה עיוורת ושנאה כבעלת בריתו החשובה ביותר במזרח התיכון.

בעולם האמיתי-לא במציאות המדומה-ישראל מעניינת את בעלי הכח וההשפעה בארה"ב כשלג דאשתקד. במשך שנים המדיניות של ארה"ב במזרח התיכון גרמה לישראל באופן שיטתי להסתמך יותר ויותר על סיוע מבחוץ, שבעבר כמו גם בעתיד נלקח מישראל בצורה מופקרת ולא מוסרית, לעיתים ברגעים הקריטיים ביותר.

בעולם האמיתי-לא במציאות המדומה-שום דבר לא השתנה מאז ייסוד המדינה היהודית כמעט לפני שישים שנה. גם היום כמו אז ישראל לא יכולה לסמוך על אף אחד שידאג לבטחונה בשעת הצורך חוץ מאשר על הצבא שלה והחוסן של האנשים בעם שלה. אנשים כמו יהונתן פולארד.

העולם האמיתי, זה שמתגלה אם אתה מכריח את תשומת הלב שלך לא להיתפס לתמונות המעוותות והמסולפות אותן מציגה התקשורת של המטריקס, הוא יותר משכנע ויותר מחייב כאשר אתה מגיע אליו בכוחות עצמך.
הזמן הולך ואוזל. ראו זאת כקריאת אזהרה.
נתקו את עצמכם מהמטריקס…

—————–
תרגום: יאיר רגב
 

 

למאמר באנגלית