האתר המחודש בבניה, ובתהליך של הכנסת חומרים רבים נוספים.

המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!

הפקרתו של פולארד / יוסף מנדלביץ

שמי יוסף מנדלביץ'. ביליתי בבתי כלא של ברית המועצות קרוב ל-11 שנים. במאבק למען שחרורו של יונתן פולארד אני משתתף מהתחלה. עכשיו הוא בכלא כמעט כפול ממני.

 

כשאני חושב על כך, בא לי לבכות. בעורי עולה צמרמורת כאשר אני משליך את נסיון החיים שלי על מה שעובר עליו. אמנם לי לא היה פשוט ברוסיה. שלחו אותי לבית חולים לחולי נפש. אמרו לי שאם אשמור שבת יכניסו אותי מתחת לאדמה וארקב שם. ועל זה שרציתי ללכת עם כיפה, ביטלו את כל הפגישות עם אבא וקרובי משפחה אחרים

.

ובכל זאת, לכאורה המצב היה צריך להיות שונה. הלא הוא יושב במדינה נאורה ודמוקרטית, ואני אינני מדבר רק מבחינת האכזריות של הסוהרים. שם יש בידינו לכאורה כלים דמוקרטיים להשפיע.

 

הרב מצגר סיפר בעצרת האחרונה, שהתקיימה ביום חמישי, על ביקורו בכלא אצל פולארד. בין היתר הזכיר שלא מחליפים לו משקפים שבורים במשך שנים.

 

הנה, חייבים להגיש תלונה לוועדת זכויות האדם באו"ם. ומצד הרב מצגר עצמו, הוא חייב לאסוף עצומה של אלף רבנים בארצות הברית לנשיא בוש, כדי שירשו לו, מגוחך להגיד, להחליף את הכיפה. אותה תלונה לגבי משקפיים.

כאן חוזרת טענה נושנה של יהונתן – שמשרד החוץ והשגרירות הפקירו אותו. הוא מספר שיושבים יחד איתו פועלים פורטוריקנים, בטח איזה רוצחים. אך השגריר שלהם מגיע לפגישות עם האסירים ואילו ליהונתן אף אחד לא בא!

 

הנה, זהו כר נרחב לחברי הכנסת שלנו. מדינה שמפקירה את בניה. ואין להזכיר רק את שרון. פולארד עבר דרך כולם: שמיר, פרס, נתניהו, רבין, וכולם הפגינו אותה אטימות.

 

לדעתי, ליד הפס הכתום צריך לקשור לדגל ביום העצמאות סרט פסים כסמל למחאה ציבורית רחבה נגד הפקרה אוימה שכולנו שותפים לה.

 

חטא מכירת יוסף

 

לא במקרה מציין יהונתן בבג"ץ שהגיש, את הסבל שהוא עובר בכלא אמריקאי. המשמעות היא: "הפקרתם אותי".

 

וביחס לאי מתן מעמד "אסיר ציון" ליהונתן, אני יחד עם אסיר ציון נוסף, פליקס קוצ'ובייבסקי, הגשנו לפני חצי שנה בקשה למשרד הקליטה להכיר ביהונתן כאסיר ציון.

 

במשרד קליטה יש איזושהי ועדה חצי מקצועית שבודקת זכאות, כמו זכאות לדירות. יש שם איזשהו תקנון מוקרץ שעל פיו יושבים ודנים האם מתאים או לא מתאים. יהונתן הגדול לא נכנס, לדעתם המסכנה, לתקנון משונה זה.

 

כך הם בודקים, אם למשל, אדם ישב ברוסיה על גניבות ומבקש עכשיו מעמד "אסיר ציון", הוא לא יקבל. גם את יהונתן הכניסו לקבוצה מפוקפקת זו של לא מתאימים. אני ממש מצטער על כך שיש לנו ועדה עלובה שכזאת. גם אלי כהן זצ"ל לא היה נכנס אצלם למשבצת. לדעתי מקרים לאומים לא שייכים לוועדה זאת.

 

היום, כבר היום, הכנסת חייבת לקבל את "חוק פולארד", ובין היתר לחייב את סילבן שלום לשלוח את השגריר שלו פעם בשבוע לפולארד.

אחרי שהתקבלה ההחלטה העלובה הנ"ל שלחתי לאריאל שרון את תעודת "אסיר ציון" שלי, לאמור: "אם הוא לא נחשב לאסיר ציון, אז גם אני לא מוכן לשאת את המעמד". לפני שבוע קיבלתי את התעודה שלי בחזרה מאיזה עוזר של עוזר של שרון והם כתבו לי משהו כזה: "אדוני, לא איכפת לנו מהג'סטה שלך, מי אתה בכלל שתפריע לנו לעבוד. אנחנו עושים מספיק".

לפני שנה עשיתי הפגנת יחיד יחד עם פעיל אחר, אלי יוסף. פרצנו לאיזושהי פגישה של שרון עם אזרחים. צעקנו: "אתה מפקיר את פולארד". הוא הפסיק את נאומו ועמד שקט כמו דג, עד שבאו אנשי שב"כ והכניסו אותנו לחקירה.

 

לדעתי, יש עוד צד נוסף במצבו והיא יהדות ארצות הברית. כשהיינו בכלא, הם הפגינו באלפים. הממסד הסובייטי התחשב. עכשיו יהדות אמריקה מבוהלת. דואגים ללויאליות שלהם. גם הם מוכרים את יהונתן. כל המערכות הציבוריות, ובראשם כל הרבנים, צריכים לדרוש מיהדות ארה"ב לפעול. צריך לבייש אותם, לגעור בהם. המדינה פה צריכה לתמוך במאבק ציבורי למען פולארד. צריכים לשלוח אלפי מפגינים שיפגינו יומם ולילה מול הבית הלבן.

 

צריכים להגיד לאמריקאים: אתם לא אנושים, אתם אכזרים. אתם אנטישמיים. אתם אומרים שאתם אוהבי ישראל, אבל בפועל הנה, זאת הוכחה שאתם שונאי ישראל. אפילו כיפה לא נותנים לו.