האתר המחודש בבניה, ובתהליך של הכנסת חומרים רבים נוספים.

המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!

בלאדה לסוכן / עדי גינזבורג

הוא התקדם מהר, הדרך עוד פתוח.
מאחוריו השער, נשמע אז מרשרש.
הגעתי למקום, חשב אז הפצוע,
כולם בשביל אחד, אני כבר לא חושש.
העם אינו נוטש! אפשר להיות רגוע,
כחול לבן למעלה, הדגל התנופף.

 

איש הביטחון, הוזנק אל ה אירוע.
חדרו לשגרירות, תבדוק מה מתרחש.
השאירו אותי כאן – ביקש אז הפצוע.
אני בודק, ממה אתה חושש…?
תציל! אני סוכן! – ביקש אז הפצוע.
יש לנו הוראות – ענה לו מתבייש.

 

והוא הושלך לחוץ, כעלה נידף ברוח.
והוא נותר לבד כולו גלוי לאש.
האם הכל אבוד? – התקווה יש לפצוע?.
יהונתן, האתה לא מתייאש?
הנה הם באים, לא נשאר לאן לנוע, 
וזוהי הבגידה, צורבת כמו אש.

 

האזיקים הונחו, אל הניידת נוע!
הגוף אמנם כבול, הלב בוער באש.
הבטחתם להציל – זעק בלי-קול, פגוע.
יש הוראות…. נשמע הקול לוחש.
השלכתי את נפשי, את האסון למנוע.
כי איככה ראיתי – אתכם שרופים באש.

 

פתאום יש מאבק, פתאום עלתה הרוח,
אחרי 20 שנה, העם פתאום רועש.
ניצלתי! הם באים! – הלב עודו פצוע,
האם יוכל גם הוא להתאושש?
אחי, אחי שלי! – שוב לא נעזבך.
מעבר לחומות השקט המייאש,
אחי, אחי שלי
אחי, אחי שלי
אחי!!!