האתר המחודש בבניה, ובתהליך של הכנסת חומרים רבים נוספים.

המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!

שעה טובה לפולארד / אליענה סילברמן

נרבים מבני-הנוער דווקא שמעו על השחיתות והאלימות, אבל אין להם מושג מיהו האיש שמופקר ונמק בכלא כבר 20 שנה. תשובה לאריאנה מלמד

יהונתן פולארד נכנס לשנתו ה-21 בכלא האמריקני, שם הוא יושב בשל פעולות שביצע כסוכן רשמי בשליחות מדינת ישראל ולמען ביטחונה. זאת בשעה שהעונש על ריגול עבור מדינה ידידותית בארצות-הברית עומד בממוצע על כארבע שנים בלבד. אין ספק כי רבים בממשל  הישראלי, למען איזה "שקט תעשייתי", מעוניינים להשכיח מלב הציבור את הסיפור המזעזע  של זריקת סוכן ישראלי מהשגרירות, מסירת המסמכים שהפלילו אותו לידי הרשויות והמשך הזנחתו במשך שני עשורים. עתה, לראשונה מאז נעצר פולארד, הורה משרד החינוך לבתי-הספר לקיים שעת מחנך בנושא – והביקורת לא איחרה לבוא.

במאמר שפורסם כאן תחת הכותרת "יותר דחוף מפולארד", מתחה אריאנה מלמד ביקורת על החלטת שרת החינוך לעשות כן, והעלתה רשימת נושאים ערכיים, שהטיפול בהם דחוף יותר לטעמה. אלה דברים מקוממים. אין לי מחלוקת עמה לגבי חשיבות הנושאים האחרים שהעלתה,  נהפוך הוא: הסיוע לחלש ולנזקק והטיפול באלימות ובשחיתות הם נושאים שרבים מהנוער  הפעיל למען פולארד עוסק גם בהם, במסגרת בית-ספרית ועל חשבון זמנו הפרטי. אך ברמה  הבסיסית, תלמידי ישראל יודעים שאלימות היא רעה וששחיתות היא מחלה לאומית. לא כך
המצב לגבי פולארד ושליחותו.

בשנתיים האחרונות לקחתי חלק בפעולות רבות למען שחרורו של פולארד ולמען הקצאת שעת  מחנך בעניינו. המפגשים והכנסים לימדו אותי שלבני-נוער רבים כלל אין מושג מיהו האיש הזה  שנמק בכלא עבורנו. אלה שנחשפו לפתע לסיפורו הזדעזעו לשמוע על העוול וההפקרה, תהו כיצד ייתכן שמעולם לא שמעו על כך קודם לכן והחלו לפעול בכל כוחם למען שחרורו.

אך יש סיבה נוספת, עמוקה וחשובה יותר, לאותה שעת מחנך. לרוב הפועלים למען שחרורו של פולארד ברור שאין מדובר כאן בבעיה נקודתית, אלא במדיניות שלמה שיש לה השלכות על כל תחומי החיים בישראל. אם מדינה מסוגלת להתנכר כך למי שנשלח על-ידה, מה הפלא שחייל  צה"ל מופקר פצוע בקבר יוסף, שאיש צד"ל לא יודע מה יעלה בגורלו או של"סתם" קשיש אין  מה לאכול, ורואים בו נטל על החברה. מי שחי טוב עם הפקרת סוכן אחד, לא יהסס להפקיר כל  אחד ואחת מאיתנו.

מערכת החינוך הישראלית לעולם לא תצליח לחנך לנאמנות, בשעה שהמדינה בוגדת במי ששלחה ובמי שסייע לה. לעולם לא נוכל להטיף לרדיפת צדק, כאשר קיימת התעלמות כזאת מעיוות דין נורא שנעשה למי שפעל למעננו. מדינה אינה יכולה לחנך לערכים אותם היא רומסת בעצמה. דווקא יהונתן  פולארד, כמי שהבין את גודל האחריות המוטלת על כתפיו וסיכן את כל מה שהיה לו, מייצג  בעבורי ובעבור רבים את המסירות הנדרשת כיום מהנוער על מנת להביא את מדינת ישראל  לעתיד טוב יותר. כדאי גם לשים לב שבהפגנות ובפעילות למענו לוקחים חלק חילונים ודתיים,
ימנים ושמאלנים, בשם הסולידאריות והערבות ההדדית. ובימים טרופים אלה, כששוב ושוב אנו מוזהרים מהקצנה בקיטוב ובניכור בין הזרמים בחברה הישראלית, רק בשביל זה שווה להקדיש  שעת מחנך.

אליענה סילברמן, "נוער למען פולארד"

 

[YNET]