האתר המחודש בבניה, ובתהליך של הכנסת חומרים רבים נוספים.

המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!

ויפדו העם את יהונתן! / הרב ד"ר אופיר כהן

בפתח ליל הסדר אנו אומרים: "כל דכפין, ייתי וייכול; כל דצריך ייתי ויפסח. השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל; השתא הכא עבדי,לשנה הבאה בני חורין".

 

למה זה נאמר דווקא בראש ההגדה?

 

יש שכתבו (בית הלוי ח"ג, דרוש טז) שזו המעלה של מצוות צדקה שמקרבת את הגאולה, ועל כן יש לנו להקדים תחילה במצות צדקה שעל ידי זה נזכה לגאולה,כמאמר הכתוב (ישעיה נו א): "שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות…".

 

הבסיס לגאולה ולחירות האמיתית הוא מצוות הצדקה והערבות ההדדית.

 

וכאן עלינו לשאול את עצמנו בכנות שאלה נוקבת הקודמת לארבע הקושיות: האומנם יכולים אנחנו להסב כולנו בליל הסדר, כבני חורין, לומר את ההגדה ולסעוד חגיגית, בשעה שיהונתן פולארד איננו חופשי?! זה 24 שנה [!]שאסיר ציון, יהונתן פולארד,שבמסירות נפשו להצילנו הקנה לנו את חירותנו, איננו מציין את ליל הסדר כבן חורין.

 

ממכתביו, אנחנו יודעים כיצד "יעבור" עליו ליל הסדר, וכך כתב לנו בשנים עברו בדם לבו:

 

"לא יהיה לי שום סדר פסח. לא מצה שמורה, לא יין, לא הסיבה כבן חורין. במשך השבוע של החג, ממש כמו בכל שבוע אחר, אהיה עסוק בשטיפת חלונות ובניקוי אסלות בבתי שימוש. אני לגמרי לבד, בלי משפחה, בלי חברים, בלי מבקרים. ליבי נשבר מן הידיעה שפעם נוספת אסתר רעייתי ואני עומדים לעבור את חג החירות כאסירים".

 

מצבו של יהונתן בשנתו ה24 בכלא קשה ביותר. המערכת החיסונית שלו קורסת, הוא סובל מלחץ דם "מחוץ לסקאלה", כולסטרול גבוה, דלקת פרקים כרונית, גלאוקומה, התקפות קשות בכיס המרה, דימומים וסחרחורות, בחילות וכאבי ראש.

 

יהונתן נמק בכלא לא בשבי החמאס, אלא  אצל הגדולה בידידותנו, מצבו קשה ביותר,וזעקתו עולה מהבור:

 

מה אנו עושים להצלתו?? מדוע ממשלת ישראל הקודמת לא פעלה בנחרצות להצלתו?

 

מדוע ערב סיום כהונתו של בוש החמיצה ממשלת ישראל את שעת הכושר, לא לקחה  אחריות על יהונתן, לא יצגה אותו מול ארה"ב, ולא פעלה לגייס תמיכה בשחרורו בקונגרס ובסנאט?

 

מבחנה החשוב של הממשלה החדשה ושל בנימין נתניהו והעומד בראשה הוא בלקיחת האחריות לשחרור פולארד ופעולה נחרצת להביאו במהרה הביתה, כפי שאמר נתניהו בעבר: " …הוא היה חייל של מדינת ישראל ואנחנו לא משאירים חיילים בשדה הקרב...אם אי פעם אחזור לתפקיד, אני אמצא  את הדרך לשחרר אותו".

 

נפנה אפוא כולנו לראש הממשלה ולכל הסובבים אותו, לחזקו לקיים את דבריו ולפעול במהירות לשחרור יהונתן, לפני שח"ו יהיה מאוחר מדי. בליל הסדר הקרוב, אם יהונתן עדיין לא יהיה איתנו, נשאיר עבורו מקום ריק ליד שולחן הסדר בכלל השבויים והנעדרים, ובהם גלעד שליט, נזכירם ונתפלל לשחרורם.

 

וכי היינו נוהגים אחרת אם אח שלנו היה נמק בכלא 24 שנה?

 

מתוך שנתעורר כולנו כאיש אחד בלב אחד, להתפלל ולפעול בכל תוקף למען שחרורם,

 

יהי רצון שיתקיים בנו במהרה: "ושבו בנים לגבולם".     

 

(התפרסם ב"מעט מן האור  בגליון חג הפסח)