האתר המחודש בבניה, ובתהליך של הכנסת חומרים רבים נוספים.

המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!

נאומו המלא של ראש הממשלה [לצפייה]

ידידיי חברי הכנסת, הדיון הזה של 40 חתימות בדרך כלל מלווה, אפילו מתמקד, בחילוקי דעות בינינו, ואני מבטיח לכם שבהמשך דבריי אני אתייחס לכמה וכמה מן הדברים שאתם העליתם בדיון הזה. הפעם אני מבקש לפתוח את דבריי בדבר שמאחד את כולנו, את חברי הכנסת ואת העם כולו, ועניין זה הוא שחרורו של יונתן פולארד.

ב-7 בינואר 2002, כמעט לפני 9 שנים, אני נסעתי לכלא בוטנר. הכלא הזה הוא בצפון קרוליינה, ונסעתי לשם על מנת לבקר את יונתן פולארד. נכנסתי למתחם הכלא, הובילו אותי למעין פינת קפה, המתנתי בסבלנות לפגישה וכעבור זמן מה נכנס יונתן פולארד בליווי שומר, שהיה איתנו במהלך כל הפגישה. אנחנו לחצנו ידיים בחום, הוא התיישב לידי והתחלנו לדבר. אני רוצה להזכיר לכם שבשלב הזה יונתן כבר ישב בכלא למעלה מ-16 שנה.

אני ציפיתי למצוא אדם מריר, אדם כועס, נטוש, מתוסכל, אבל זה לא מה שמצאתי. מצאתי אדם נבון, אני מרשה לעצמי לומר אפילו מבריק, אדם רגוע, מפוכח. יונתן דיבר בשיקול דעת, ברצינות. הוא שמר על איפוק מרבי. שאלתי אותו איך זה לחיות בכלא והוא סיפר לי מה זה לחיות בכלא בתנאי הכליאה המיוחדים שלו יום אחר יום, שנה אחר שנה, יותר מ-16 שנים, כ-6,000 ימים.  ידידיי, מאז חלפו עוד 9 שנים ויונתן יושב בכלא יותר מ-9,000 ימים. אני חייב להגיד שהוא סיפר לי על מצבו בצורה מאוד עניינית, ללא רחמים עצמיים. שאלתי אותו כמה שאלות ספציפיות על תנאי כליאתו והוא אמר, הוא אמר את זה בצורה לקונית, הוא אמר "זה לא קל".

אני ראיתי לפניי יהודי חם, יהודי גאה וציוני אמיתי. אין לי ספק שהחוסן הפנימי שלו הן תכונות יוצאות דופן, הן שאפשרו לו להחזיק מעמד בחצי היובל שהוא ישב שם כלוא, רבע מאה שנים. להחזיק מעמד, לשמור על יציבותו הנפשית. אני אמרתי לו באותה העת שאני מתחייב בפניך יונתן,שמדינת ישראל,  אני אישית גם כן, נעשה כל מה שניתן כדי להחזיר אותך למשפחתך, להחזיר אותך לעמך, להביא אותך חזרה לישראל. זה נכון, במהלך השנים פעלו ראשי ממשלה, פעלו שרים, פעלו גם רבים מכם לקדם את שחרורו של יונתן פולארד. לצערנו הפעולות הללו עד היום לא נחלו הצלחה.

בקיץ 1995 פנה רה"מ יצחק רבין לנשיא קלינטון וביקש ממנו לחון את יונתן פולארד כבקשה הומניטארית. בינואר 1996 העניק שר הפנים דאז, חיים רמון, אזרחות ישראלית ליונתן אחר החלטה שקיבל קודמו, שר הפנים אהוד ברק בנובמבר 1995. כשנכנסתי אני לתפקיד רה"מ באמצע שנת 1996 ביקשתי משרי הממשלה לשלב, במהלך ביקוריהם בארה"ב, ביקורים בכלא – לבקר את יונתן פולארד בפומבי. כמה וכמה מהאנשים שיושבים כאן היום שהיו אז חברי הממשלה עשו זאת. אני רואה אותך מהנהן, יולי אדלשטיין, אתה עשית זאת. לימור לבנת, את עשית זאת. יעקב נאמן, מיקי איתן, אלי ישי, גם הם עשו זאת. אני גם ביקשתי מנציגים רשמיים של הממשלה – היועמ"ש אליקים רובינשטיין, מזכיר הממשלה דני נווה – גם הם לבקר אותו בכלא וגם הם עשו זאת.

ב-11 למאי 1998 הודיעה הממשלה בראשותי הודעה רשמית. אני קורא לכם אותה: "יונתן פולארד היה סוכן ישראל שטופל ע"י מי ששימשו בעלי תפקידים בכירים ברשות ישראלית מוסמכת, הלשכה לקשרי מדע. לאור עובדה זו מכירה ממשלת ישראל במחויבותה כלפיו והיא מוכנה לשאת באחריות המלאה הנובעת מכך" סוף ציטוט. לקראת ועידת וואי, בספטמבר 1998, ביקשתי מהנשיא קלינטון שישחרר את יונתן פולארד במסגרת ההסכם שעמדנו לעשות עם הפלסטינים. על בסיס השיחות האלו היה לי יסוד, אפילו יסוד מוצק, להאמין שיונתן יחזור איתי לישראל. לצערי, וגם לצערכם, הדבר לא התממש והסיבות ידועות.

עכשיו ראשי הממשלה שבאו אחרי: ברק, שרון, אולמרט, כולם ביקשו מנשיאי ארה"ב – ביקשו מהנשיא קלינטון, ביקשו מהנשיא בוש – לשחרר את יונתן, וכך גם ביקשו נשיאי ישראל. אני הייתי אז מאוחר יותר יו"ר האופוזיציה. אני נפגשתי עם הנשיא בוש במהלך ביקורו בירושלים, ביקשתי ממנו לשחרר את יונתן פולארד. כתבתי לו במכתב בקשה רשמית לקראת סיום הקדנציה שלו, של בוש. כשנבחרתי פעם שנייה לראשות הממשלה העליתי את הנושא בביקור הראשון שלי בוושינגטון בשיחה עם הנשיא אובמה, ומאז יצא לי להעלות את הנושא פעמים רבות עם ראשי ממשלות, כולל בחודשים האחרונים.

וגם אתם, ידידיי חברי הכנסת, גם אתם לא חסכתם מאמצים במהלך השנים להביא לשחרורו של יונתן, כולל במכתב ששלחתם רק לאחרונה, מכתב ששלחתם לנשיא אובמה בחתימת כמעט כל חברי הבית, 109 חברי כנסת. אני יכול לומר היום שממשלות ישראל, כנסות ישראל, אנחנו, כולנו ניסינו וניסינו וניסינו ולא הצלחנו. לפני שבועיים קיבלתי מכתב מהכלא, מיונתן, שמבקש ממני לפנות באופן גלוי, אני מדגיש – גלוי, כראש ממשלת ישראל לנשיא ארה"ב ולבקש באופן רשמי וגלוי את שחרורו. אני שמעתי מרבים מכם במהלך הזמן האחרון שאתם תומכים בבקשה הזאת. חשבתי על כך, ואני יודע שגם אתם הרהרתם בזה לא מעט.

אני מאמין שאחרי 25 שנה שיונתן יושב בכלא, לאחר 15 שנים של מאמצים שלא צלחו להוציאו, אני החלטתי שצריך להיענות לבקשה הזו, ושנכון לעשות זאת בגלוי, כאן מעל במת הכנסת בירושלים, בצעד שמייצג ומאחד את כל חלקי העם. אני מבקש לקרוא באוזניכם את המכתב ששלחתי לנשיא אובמה בעניינו של יונתן.

"כבוד הנשיא, בשם העם בישראל אני פונה אליך בבקשת חנינה עבור יונתן פולארד. בזמן מעצרו פעל יונתן כסוכן של ממשלת ישראל. אף על פי שישראל בשום אופן לא כיוונה את מאמציה המודיעיניים נגד ארה"ב, היא פעלה באופן שגוי ובלתי מקובל לחלוטין. הן מר פולארד והן ממשלות ישראל הביעו פעמים רבות חרטה על פעולות אלה. וישראל תמשיך לדבוק בהתחייבותה שמעשים כאלה לא יישנו לעולם. כפי שאתה יודע, אדוני הנשיא, העליתי את עניין שחרורו של יונתן פולארד פעמים רבות בדיוניי עם ממשלך ועם ממשלים קודמים. שורה של ראשי ממשלה ונשיאים ישראליים ביקשו אף הם מקודמיך לתת חנינה עבור מר פולארד. לאור העובדה שיונתן פולארד נמצא בכלא כבר 25 שנה, אני סבור שבקשת חנינה חדשה היא ראויה בהחלט. אני יודע שפקידים אמריקניים בכירים לשעבר, שבקיאים בנושא, שותפים להשקפה הזו, כמו גם חברי קונגרס רבים.

למיטב הבנתנו, יונתן פולארד ריצה עונש ארוך יותר מכל אדם אחר שהורשע בעבירות דומות, ואף יותר מתקופת המאסר שדרשה התביעה במסגרת הסדר הטיעון שלו. יונתן שילם מחיר כבד על פעולותיו ומצבו הבריאותי הידרדר משמעותית. אני יודע שארה"ב היא מדינה המושתתת על הגינות, על צדק ועל רחמים. מכל הטעמים הללו אני מבקש במלוא הערכה כלפיך שתשקול בחיוב בקשת חנינה זו. עם ישראל תמיד יהיה אסיר תודה לך".

עד כאן לשון המכתב. אני יודע שהוא משקף את תחושת הלב של כולנו. חברי הכנסת, בשם העם כולו אני מבקש לשלוח מכאן, ממשכן הכנסת בירושלים, מסר ליונתן פולארד. יונתן, החזקת מעמד 25 שנה. תמשיך להיות חזק, כל העם מחזק אותך, כל העם מחכה לך, ובעזרת השם תהיה איתנו כאן בקרוב.