המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!

"אנא שחרר אותי, אם לא למעני אז לפחות למען אשתי שהקריבה למעני את חייה"

אסתר פולארד התייחסה הערב לראשונה לדיווחים אודות המכתב קורע הלב של יהונתן שנמסר באופן אישי לנשיא אובמה ע"י הנשיא פרס בעת פגישתם האחרונה בארה"ב:

 

"בכל מה שנוגע לשאלת הצדק, גם לי אין כבר מה להוסיף אחרי דבריהם עשרות הבכירים האמריקנים שקראו לשחרורו של יהונתן. גם בכירי ממשל, בטחון ומשפט המכירים את הפרשה מלפני ולפנים כבר קבעו שהמשך מאסרו של בעלי איננו משרת את הצדק וכי יש לשחררו. אך מעבר לכל זה, אינני מאמינה שיש אדם בעולם שיכול להשאר אדיש, שליבו איננו נקרע, אל מול זעקת החיים של יהונתן שמופיע במכתב הזה.

 

בכל השנים הללו, גם ברגעים הקשים ביותר, אני נדהמת בכל פעם מחדש כיצד יהונתן חושב עלי יותר מאשר על עצמו. כעת, מכל בחינה אפשרית, אי אפשר שלא להסכים שהסיוט הזה חייב להפסק עכשיו. כל מה שנותר זו הנפת עט אחת של הנשיא אובמה. אני מאמינה, מקווה ומתפללת בכל ליבי שהנשיא אובמה יפעל כאיש של זכויות אדם, כאיש של צדק, כאיש של חמלה – ויביא את הטרגדיה שלנו לסיום מיידי."

 

מצ"ב מכתבו המלא של יהונתן שנמסר ע"י הנשיא פרס:
 
לכבוד נשיא ארה"ב ברק אובמה,

 

העברה ידנית, 1 אפריל 2011

 

כבוד הנשיא אובמה,

 

אני כותב אליך כשתקווה עמומה מפעמת בליבי, בשעה שבני העם היהודי בכל רחבי העולם מתכוננים לחג הפסח, החג היהודי המסמל את החופש והחירות. בעזרתו של הנשיא, מר שמעון פרס ובעזרת ה', אני מקווה שמכתב זה יגיע אליך באופן אישי.

 

אני כותב על מנת להתחנן בפניך, כבוד הנשיא, לנוכח אין-ספור קריאותיהם של בכירים אמריקנים שפנו אליך בבקשה לקצוב את עונשי לזמן שריציתי עד כה וכן לאור פנייתו הרשמית של ראש הממשלה נתניהו – אנא ממך, שלח אותי הביתה לישראל כבר כעת, על מנת שאוכל להספיק ולחגוג את חג הפסח כבן חורין לראשונה מזה 26 שנים.

 

לאחר שריציתי למעלה מרבע מאה בבתי הכלא מהקשים ביותר במערכת הענישה של אמריקה, יש והיה לי זמן רב לחשוב ולהתחרט. כפי שכבודו וודאי יודע, הבעתי חרטה באופן פומבי ובאופן אישי באין-ספור הזדמנויות שונות. אנא הרשה לי לנצל הזדמנות זו על מנת לעשות זאת שוב ולהצהיר באופן חד משמעי שאני מצטער באופן האמיתי והרציני ביותר על העבירה שביצעתי בכך שהעברתי מידע מסווג לישראל. פעולותי היו שגויות ואני מתחרט מעומק ליבי על כך שלא מצאתי את הדרך החוקית לפעול בה לאור דאגתי לישראל.

 

כחלק מהבקשה הרשמית לשחרורי שהעביר אליך מוקדם יותר השנה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התנצל גם הוא על מבצע הפעלתי והביע חרטה בשם מדינת ישראל. אני שמח מאוד על כך שמדינת ישראל ביצעה צעד חשוב זה על מנת לוודא ולהבטיח לארה"ב שפעולות מסוג זה לעולם לא יחזרו על עצמן.

 

כפי שידוע לך גם כן, ראש הסי.אי.אי לשעבר ג'יימס וולסי, היועמ"ש לבית הלבן לשעבר ברנרד נוסאבאום, הסנאטור ויו"ר ועדת המודיעין של הסנאט דניס דקונסיני, הצהירו לאחרונה במכתביהם כי המשך מאסרי איננו מוצדק. אני כמובן אסיר תודה להם על עמדתם המקצועית.

 

באופן דומה, אני מעריך מעומק ליבי את הצהרתו העקרונית של מזכיר המדינה לשעבר ג'ורג' שולץ, שכתב לך כי האנשים הבקיאים ביותר בחומר המסווג הנוגע לפרשה, תומכים בשחרורי. הוא הפנה בדבריו בין השאר לוולסי, דקונסיני ולתובע הכללי לשעבר מייקל מוקאסי.

 

המנהיגים האמריקנים הבולטים שפנו אליך לאחרונה בבקשה לקצוב את עונשי לזמן שריציתי עד כה כוללים בין השאר את: סגן הנשיא לשעבר דן קוויל, מזכיר המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה לשעבר ג'ורג' שולץ, ראש הסי.אי.אי לשעבר ג'יימס וולסי, היועמ"ש לבית הלבן ברנרד נוסבאום, מושל ארקנזס לשעבר מייק הקאבי, מזכיר המדינה לשעבר ג'ורג' שולץ, יו"ר ועדת הסנאט למודיעין לשעבר דניס דקונסיני, סגן שר ההגנה לשעבר לורנס קורב, התובע הכללי לשעבר מייקל מוקאסי, סגן התובע הכללי לשעבר פיליפ היימן, המנהיג הרפובליקני גארי באוור, יותר מ-500 מנהיגים דתיים וחברתיים אמריקנים, פרופסור צ'ארלס אוגלטרי, ראביי קאספר פאני, חבר הקונגרס ברני פרנק יחד עם 39 חברי קונגרס, היועץ לבטחון לאומי ובינ"ל איש הקונגרס לשעבר לי המילטון, הסנאטור ג'ון מקיין, חבר הקונגרס מייקל גרים, 100 חברי בית הנבחרים של מדינת ניו-יורק והכומר פט רוברטסון.

 

נושא משותף המוזכר בפניותיהם של כל הנ"ל הוא חוסר הפרופורציה של העונש שלי. כאמור, אני מעריך מאוד את עמדתם המקצועית לפיה אמנם הייתי ראוי לעונש על מעשי אך עם זאת, העונש שהוטל עלי הינו חסר פרופורציה ביחס לעבירה שבצעתי וכי העונש שריציתי עד כה ארוך בהרבה מהעונש שריצו אחרים שהורשעו בעבירות דומות. אני מפנה את כבוד הנשיא לדבריהם של הבכירים המוזכרים לעיל מתוך הבנה שללא ספק מוסמכים ממני לבטא עמדה בנושא זה.

 

בנוגע לחלקי שלי, כבוד הנשיא, אני מקווה שפנייתי האישית תיגע לליבך ותביא לתגובה של חמלה והומנטיאריות לבקשתי להישלח הביתה, לישראל לחג הפסח, חג החירות.

 

אשתי המסורה, אסתר, עושה בנאמנות כל מה שביכולתה על מנת לקדם את שחרורי. היא הובילה את המאבק למעני במשך שני עשורים והקריבה לשם כך את חייה ובמהלך השנים אף את בריאותה. אסתר אף נצחה במאבק עיקש את מחלת הסרטן בו בזמן שהיא משקיע את כל מרצה למעני, בלי עזרתו ותמיכתו של בעל אוהב העומד לצידה ברגעים הקשים. כשאסתר התחתנה איתי בכלא לפני שנים, היא לא היתה יכולה לדמיין ולו לרגע שלאחר למעלה משני עשורים, ירח הדבש שעליו חלמה עדיין ייאלץ להדחות. כבוד הנשיא, לא פחות משאני מבקש למעני, אני מתחנן בפניך לשלוח אותי הביתה, לחג השמח הראשון שהיה אי פעם לשנינו.

 

כבוד הנשיא, לאחר למעלה מרבע מאה בכלא, 7 שנים בבידוד ורוב הזמן בתנאים קשים ביותר, מצבי הבריאותי החמיר והתדרדר באופן מסוכן. אני זקוק באופן דחוף לטיפול והשגחה רפואית.

 

לאור הנסיבות הרפואיות והמשפחתיות ולנוכח עמדתם של בכירים אמריקנים רבים, אני מתחנן בפניך לקצוב את עונשי לתקופה של למעלה מ25 שנים שאותה כבר רציתי.

 

שחרורי בזמן שיאפשר לי לחגוג את חג הפסח בבית יחד עם אשתי האהובה יהווה ללא ספק מחווה ברוכה של ידידות כלפי העם בישראל, אקט של סולידריות כלפי ישראל כידידה קרובה ומוערכת של ארה"ב ומתנת חיים של חמלה והומאניות כלפי אשתי וכלפי.

 

בהערכה רבה,

 

ג'ונתן פולארד

יחד נגשים את החלום של יהונתן!