האתר המחודש בבניה, ובתהליך של הכנסת חומרים רבים נוספים.

המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!

מפגן למען יהונתן במאהל רוטשילד

פעילים במאהל ברוטשילד ששמעו על ההחמרה במצבו של יהונתן פולארד חשו שהם חייבים לעשות משהו על מנת לחזק אותו ואת אשתו, אסתר, ברגעים הקשים הללו. הם השיגו שלטים הקוראים לשחרורו ובקשו משאר יושבי המאהל להצטלם כשהם מניפים את השלטים על מנת להביע הזדהות. את התמונות של מאות הפעילים המזדהים הם מיהרו להעביר לאנשי הועד למען פולארד ששיגרו אותם לאסתר שנמצאת עדיין בעיירה באטנר, סמוך לכלא בארה"ב.


אליהו ניסים, אחד ממארגני היוזמה: אנחנו מפגינים כאן כבר שבועיים למען איכות החיים והדיור של כולנו, אבל כששמענו את החדשות האחרונות הבנו שלא ייתכן שלא נעשה לפחות מעשה קטן למען מי שפעל למעננו לפני 26 שנה ומאז אין לו חיים ובטח שלא בית. קיבלנו תגובות נלהבות וחזקות מאוד, אנשים התרגשו, בקשו שנמשיך ביוזמה גם בימים הבאים והבטיחו לעזור.


מיכל מת"א שהשתתפה גם היא ביוזמה מספרת: אנשים אמרו לנו שהם לא מסוגלים לעכל את האכזריות הזו. שאלו אותנו "איך יכול להיות שכל העולם פונה לאובמה והוא אפילו לא מגיב. זה יחס של חבר? זה יחס אנושי?". אנשים לקחו מאוד קשה את החדשות האחרונות בנושא, אמרו לנו שבלתי אפשרי להבין איך אחרי כל הקריאות לשחרורו אובמה לא נתן לו אפילו לצאת ללווית אביו."


התמונות נשלחו לאסתר פולארד שאף סיפרה ליהונתן על היוזמה בשיחה הקצרה שהתאפשרה להם סוף סוף לאחר יותר מ-48 שעות של נתק וחוסר וודאות. "יהונתן היה נשמע חלש וסבל מכאבים. הוציאו אותו מביה"ח ולא אפשרו לו המשך התאוששות שם. כעת הוא שוב בכלא, אצל הצוות הרפואי. בצורת הטיפול הזו, גם לאדם רגיל קשה להחזיק מעמד, אחרי 26 שנה בכלא יהונתן חייב לחזור הביתה כדי לקבל טיפול ושיקום נורמאלי. ניסיתי לעודד אותו וסיפרתי לו על אין-ספור הטלפונים שקיבלתי מכל העולם ביומיים האחרונים ועל יוזמות ההזדהות איתו ברחבי הארץ, הרגשתי שזה נגד לליבו ונתן לו מעט עידוד". אמרה אסתר.

 

 

התמונות מהמאהל. צילום: אליהו ניסים