מאמרים נוספים
מתי גולן [גלובס]
בלי פולארד אין מדליה
מי חושש משחרור פולארד (וגם מהמבקר)
שעתה היפה של לבנת
ממשלה מרושעת

 

 

ממשלה מרושעת / מתי גולן [גלובס]  
ד שבט התשס"ו | 02/02/2006
 
   
מה הבעיה להכיר ביונתן פולארד כאסיר ציון? הבן אדם ריגל למען מדינת ישראל, הוא יושב בכלא כבר 20 שנה על מעשהו זה. מה עוד צריך הבן אדם כדי להיות זכאי להגדרה של אסיר ציון?

בג"ץ פסק הבוקר (ג'), כי "אי אפשר לקבוע שפעולת הריגול שביצע (פולארד) הינה פעילות ציונית בארץ שבה פעילות זו אסורה". אולי על-פי אמות מידה משפטיות מדויקות הפסיקה נכונה. אבל הנשיא אהרון ברק? - הוא ידע בעבר לעשות תרגילים פרשניים הרבה יותר מורכבים כדי להגיע אל התוצאה בה רצה.

למשל, אפשר די בקלות לקבוע שפעולת ריגול למען ישראל היא בגדר "פעילות ציונית". במקרה כזה, אין למעשה הבדל בין ארצות הברית לבין ברית המועצות לשעבר, לא? כי גם בארה"ב פעילות ריגול אסורה, ואם זו פעילות ציונית, אז מה הבעיה? החוק הרי אינו מדע מדויק, ממש כמו הרפואה וכמו מדעים "מדויקים" אחרים. בסופו של יום, מאפשר החוק מרחב גדול של שיקול דעת. וגם של רצון טוב. כלומר, אם נורא רוצים, זה לא צריך להיות קשה מנשוא לקבוע שריגול למען ישראל הוא פעולה ציונית. זה אמור להיות קטן על אהרון ברק. אז למה לא?

אבל הטענה העיקרית צריכה להיות מופנית אל הממשלה. למה היא הלכה לבית המשפט כדי להתנגד לבקשתו של פולארד? אפשר היה להבין התנהגות זו בתקופה בה עוד הוכחש הקשר איתו. אבל הרי עכשיו הכל ידוע, כבר הודינו שפולארד פעל בשירותנו, אנחנו אפילו תומכים בו ומדי פעם מבקשים לחון אותו. למה? לפי חוקי ארה"ב פולארד נשפט למאסר עולם. מתן חנינה הוא אקט שלפנים משורת הדין. על סמך מה אנחנו מבקשים מאמריקה לנהוג על-פי מידת הרחמים כאשר אנחנו מחמירים עם פולארד על קוצו של יו"ד חוקתי?

מה קורה פה? למה כל כך חשוב למדינה שפולארד לא יהיה אסיר ציון? בשביל להימנע מתשלום הסכומים הפעוטים שמעמד כזה מזכה את בעליו? זה הרי הרבה פחות ממה שמקבלים חברי כנסת הפורשים ממנה, גם כאלה שלא עשו דבר, או שפעילותם רק גרמה נזק. והרי פולארד עצמו אמר שהוא לא רוצה כסף, אלא רק הכרה.

או שמא חוששים מכך שזה יהווה תקדים? אבל כמה מרגלים נתפסים כל שנה במדינות כאלה ואחרות? שלא לדבר על ארה"ב? פרשת ההתייחסות שלנו אל פולארד היא כתם על המדינה כולה. זו לא רק נטישת פצוע, אלא רציחתו. זו התנהגות מרושעת
 

 

הכתבה בגלובס