מאמרים נוספים
מתי גולן [גלובס]
בלי פולארד אין מדליה
מי חושש משחרור פולארד (וגם מהמבקר)
שעתה היפה של לבנת
ממשלה מרושעת

 

 

מי חושש משחרור פולארד (וגם מהמבקר) / מתי גולן [גלובס]  
כ"ג אדר ב' התשס"ח | 30/03/2008
 
   

1. לפני כ-24 שנים עשה יהודי אמריקאי בשם יונתן פולארד טעות איומה: הוא החליט לעזור למדינת ישראל. פולארד היה מנתח מידע מודיעיני בצי האמריקאי והציע לישראל את שירותיו כמרגל. ישראל קפצה על המציאה ובמשך תקופה ארוכה העביר פולארד מאות אלפי מסמכים בעלי חשיבות רבה. בנובמבר 1985 נעצר פולארד והואשם בריגול. העונש הממוצע על ריגול עבור מדינה ידידותית לארה"ב הוא 2-4 שנים בלבד אך לאחר ששר ההגנה דאז קספר ווינברגר התערב והגיש לשופט מזכר סודי נגזר על יונתן עונש חסר תקדים: מאסר עולם.

בכל פעם שמדובר באפשרות של חנינה לפולארד נתקלים בחומה של עוינות ועקשנות אמריקאית, שקשה להסבירה. למה? אנשי הוועד להצלת פולארד מעלים, בזהירות, את האפשרות שהעמדה האמריקאית הקשוחה נובעת גם מכך שישראל עצמה לא מגלה להיטות ונחישות למען פולארד. למה שישראל, או אנשי שלטון ישראלים, יחששו משחרור פולארד? התשובה של אנשי הוועד היא שאנשים מסויימים חרדים ממה שיש לפולארד לספר.

2. למה פרסום עכשיו?

קשה מאוד לקבל את האפשרות הזאת, אבל הפרסומים שהיו שלשום ב"ידיעות אחרונות" יוצרים תחושה שאולי הטענה אינה כל כך מופרכת. על פי הפרסומים, מנהל מבקר המדינה חקירה על מהלכי המדינה לשחרור פולארד. הנימה של הפרסומים היתה שפרסומו של דו"ח כזה יחבל במאמצי השחרור. הכנת הדו"ח נמשכת חודשים, למה הפרסום עכשיו? ובכן, בקרוב מאוד אמור לנחות כאן הנשיא ג'ורג' בוש בביקור לרגל שנת ה-60 למדינה. יש דעת קהל הדורשת שידובר איתו על שחרור פולארד לרגל האירוע הזה. יש סברה שאולי הפעם יש לכך סיכוי, מכיוון שבוש עומד על סף סיום כהונתו.

"הגורמים הבטחוניים" מסבירים ב"ידיעות אחרונות" כי חקירת המבקר עלולה להזיק, מכיוון שמאמצי השחרור "נעשו בערוצים שהשתיקה יפה להם" ולכן, "כל עיסוק פומבי מעיר מיד את מתנגדי השחרור".

3. עיסוק פומבי - של מי?

אלא שלטענה זו אין שחר. המנדט של המבקר הוא לבדוק את התייחסותה של ישראל לפרשה ולפולארד עצמו, בלי לפגוע בשום "ערוץ סודי". גם אין כל כוונה שיהיה "עיסוק פומבי", אלא להיפך. ועדת הביקורת של הכנסת, שיזמה את הבדיקה, החליטה שהדו"ח יישאר חסוי בכספת של הוועדה ולפרסום יימסרו רק קטעים שוועדת משנה תחליט עליהם, בתיאום עם גורמי ביטחון. כלומר, אם עיסוק פומבי עלול להזיק, הרי שהעיסוק הפומבי היחיד הוא זה של הגורמים ה"בטחוניים" בידיעות. האם אין פה אינדיקציה, אולי אפילו הוכחה, שמישהו רצה בפרסום, אולי כדי לטרפד את "שיחות ההצלה" עם בוש? האם תחושה זו אינה מתחזקת מכך שהפרסום הוא אנונימי? שהרי, אם באמת נשקפת לפולארד סכנה מהבדיקה - למה לא לומר זאת בגלוי, למה להתחבא מאחורי אנונימיות? האם זו בושה לדאוג לבטחון ישראל ופולארד?

4. מי פוגע בפולארד?

לתמיהות המטרידות הללו מצטרפת עוד אחת. כל הסימנים מעידים ש"הגורמים" המצוטטים בידיעות מניחים שפולארד לא ישוחרר ושוב ישאל הציבור מה קורה פה. נראה ש"הגורמים" גם מניחים שחקירת המבקר, מטעם הכנסת, עלולה להעמיד אותם באור לא מחמיא. אז למה לא להרוג שתי ציפורים במכה אחת? - גם לגבש אליבי לאי-שחרור פולארד ("דו"ח המבקר") - וגם להמציא שעיר לעזאזאל ("בגלל המבקר פולארד לא ישוחרר", נאמר בכותרת אחרת בידיעות).

כדי למסמר את הפרסום, גייסה מערכת ידיעות את אחד מבכירי וטובי כותביה, איתן הבר, כדי שיאשים את מיכה לינדנשטראוס, ברדיפת פרסום "על גבו של האיש המסכן הקבור בכלא בארה"ב!". כן, ממש כך! המגוחך במאמר הזה, כמו גם בכותרות העיתון, זה שבאותו עמוד (באותיות קטנות, כמובן) נמסרות העובדות הנכונות הסותרות גם את הכותרות וגם את המאמר. כלומר, שוועדת הכנסת החליטה פה אחד להטיל על המבקר לחקור את התנהלות ישראל בפרשה וכי חוק המבקר (סעיף 17) קובע, כי "המבקר חייב בהכנת חוות דעת ... אם יתבקש לכך מאת הכנסת". והוא התבקש. ולכן, לא היה לו אפילו שיקול דעת בעניין. ולכן, כל הכותרות, כמו גם המאמר, מטעים את הציבור וגורמים עוול גדול גם ללינדנשטראוס - וגם לפולארד.

5. האם היו "גורמים"?

האם היו "גורמים בטחוניים וממשלתיים" שדיברו עם ידיעות? או שמדובר בהגזמה, שלא לומר המצאה? - כשאין כתובת, אי-אפשר לדעת. לכן, גם אם היו לידיעות מקורות, השאלה היא למה לא בדקו? ומדוע פרסמו כותרות ומאמר המאשימים את לינדנשטראוס, ביודעם שאינם נכונים?

6. שיקולי אולמרט-פרידמן?

על פי הניסיון והרקע, נראה שהתשובה נמצאת בזירה אחרת. ידיעות מזמן תפש פוזיציה בוטה ומובהקת בעד אולמרט ופרידמן ונגד לינדנשטראוס. קשה להאמין שעיתון, ועוד הנפוץ ביותר, מוכן לפרסם מידע ופרשנות לא נכונים רק בגלל מאבק נגד מבקר המדינה (ובעד אולמרט ופרידמן). אבל מה לעשות, ככה זה נראה.