המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!

כל המקיים נפש אחת / יפה גולדשטיין [הצופה]

אחד הנושאים שמרבים לעסוק בהם ב"יד ושם" הוא נושא חסידי אומות העולם. במתחם יד ושם שבהר הרצל ישנו גן מיוחד לחסידי אומות העולם שם נחקקים שמות המצילים על קיר הכבוד.

בקרוב יראה אור "לקסיקון חסידי אומות העולם" רב כרכים, עם תקציר על כל מי שזכה בתואר. שתי קרנות יהודיות, בניו יורק ובשוויץ, מעניקות סיוע כספי ורפואי לחסידי אומות עולם נזקקים.

שישה עשורים אחרי, ועדיין מוצאים מצילים יהודים שלא עוטרו בהכרת התודה של העם היהודי, ומזכים את צאצאיהם בתואר "חסידי אומות העולם". והלב נחמץ על אלה שמתגלים רק אחרי מות, ולא זכו בחייהם להכרת תודתנו.

ובאותו עניין של הכרת הטוב והצלת חיים איך קוראים ליהודים שסיכנו צווארם כדי למסור לנו אינפורמציה שאחראית לביטחון העם היהודי בארץ ישראל? התשובה מן הסתם: צדיקים וגיבורים. ומה אנחנו חבים להם בתמורה?

יהונתן פולארד הוא חסיד עם ישראל. יש לנו חוב רציני אליו. כמדינה יהודית ודאי שלא פרענו את החוב.

בהופעה רבת האמנים שהתקיימה ביום ראשון השבוע בכיכר ספרא, ראיתי בעיקר צעירים. מופלא איך קמה, בלי כספים ובלי ארגון מלמעלה, תנועת "נוער פולארד", אבל איפה המבוגרים לעורר את הממשלה הזאת, שכקודמותיה נוח לה להמשיך להרדים את פרשת פולארד כדי לא להיות מובכת בחלקם של בכירים בה בהפקרתו?

פולארד עדיין חי, ונדמה שהחבלים שנפלו בחלקו רק חיזקו ורוממו את הנשמה הכלל ישראלית שלו, כמו ששמעתי באוזני בשיחה טלפונית שהצלחתי לקיים איתו לפני מספר שנים, וכמו שמספר אודותיו כל מי שביקר אותו.

לא ברור אם ומתי ישתחרר פולארד. האם יתחולל הנס בזירת המשפט האמריקאית, שם יצליחו להשתמש בחוק החדש שמאפשר ערעור נוסף, מה שבינתיים השופט הנוגע בדבר מנסה לבטל מכל וכל.

אבל זה לא הנס שיגלה את הכרת הטוב שאנו חבים לפולארד. האם יקרה נס אחר וממשלת ישראל תתנער ותתגייס למענו, או שהעם היושב כאן יפסיק לשתוק. האם הכל ממתין לאותו נוער פולארד, שיגדל ויהפוך לקהל בוחרים אפקטיבי, ויחולל את השינוי הנחוץ?

משהו מכל אלה חייב לקרות. הספקתי להגיע לשולי ההפגנה בת אלפי הצעירים בכיכר ספרא, ולשמוע את אהרון רזאל מעל הבמה מאחל לכולנו שנתבשר שהנה יהונתן שוחרר ונזכה לארח את יהונתן פולארד בסוכותינו.
 

 

יחד נגשים את החלום של יהונתן!