המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!
| פעילים למען יהונתן פולארד הצליחו לקטוע השבוע את כינוס הפתיחה המפורסם של איחוד הקהילות והארגונים היהודיים בארה"ב שהתקיים בבנייני האומה בירושלים. הקבוצה שמנתה 14 נשים וגברים היו בעיקר סטודנטים וכולם – עולים חדשים. אז מה מביא את הצעירים האידיאליסטים הללו לעזוב את בתיהם הנוחים בעולם החופשי בשביל חיים נוחים הרבה פחות בארץ הקודש? יתרה מזאת, מה יכול להפוך את אותם תוצרים של משפחות יהודיות ממוצעות לפעילים שמסכימים להפריע לראש ממשלת ישראל בזמן שהוא נואם לפני הGA בצעקות "Bring Pollard Home!” מה גורם להם לסרב להפסיק לזעוק את המילים הללו עד שהושתקו ע"י אנשי בטחון נלהבים יתר על המידה? ראשית, הרשו לנו להסביר את התזמון של ההפגנה. הפעילים ישבו בנימוס עד שראש הממשלה אריאל שרון החל לנאום בפני הכינוס, רק אז הם החלו להשמיע את קולם. היה זה ברור שיש להם מסר להעביר הן לראש הממשלה והן למנהיגי יהדות ארה"ב. המסר שאותם צעירים בקשו להעביר לאסיפה המבוגרת והמבוססת היה אחד מחוקי האמת היהודיים – האחדות היהודית שמשמעותה עמוקה יותר מצ'ק הנשלח בדואר ואפילו יותר מביקורים מדי פעם. את אותו מסר יהודי שאותם צעירים למדו ממוריהם בארגוני הנוער היהודיים בגלות. – המסר של אברהם אבינו ומלחמתו הבלתי מתפשרת להצלת בן אחיו לוט. ולאחר מכן – סיפורו של דרייפוס שההתעללות בו הציתה את הניצוץ בנשמתם של אלפי יהודים שחזרו בבת אחת למולדתם. תמיד אומרים שככל שאתה צעיר יותר אתה ערני יותר לשקר לצביעות ולסתירות. האם יש דבר שקרי ופרדוקסלי יותר מהתמיכה הטוטאלית של יהדות ארה"ב בישראל? אברהם לימד אותנו שאחינו תמיד קודמים, לא משנה עד כמה טובים יהיו יחסינו עם העמים האחרים. דרייפוס, מן הצד השני, הראה לנו שלא משנה עד כמה נרחיק את עצמנו משורשינו תמיד נהיה "יהודים מלוכלכים" בעני העולם. אז אני שואל אתכם: אם היהודים הם האמת עם אחד, אז מדוע הונפו שלושה דגלים (ארה"ב, קנדה וישראל) והושמעו שלשה המנונים בעצרת הכללית של הUJC? יהונתן פולארד שבר את התמונה השקרית של יהדות ארה"ב המאוחדת עם ישראל. אחד משלושת השופטים במשפטו של יהונתן פולארד היה אמריקאי-אפריקני שטען לחפותו של יהונתן והמליץ לזכותו. לעומת זאת, שני השופטים האחרים היו יהודים – יהודים שהרגישו שחשוב יותר להפגין נאמנות לדגל האמריקאי ולחוקה מאשר להציל את חייהם של 5 מליון מאחיהם ואחיותיהם בישראל. כאשר הגיע מצב שבו גדל הסיכוי של פולארד להשתחרר, מיהר הסנאטור ליברמן לאסוף חתימות לתמיכה בהמשך כליאתו. סנאטור ליברמן, שנראה קרוב מאוד לשורשיו מצמיח ללא ספק עץ אחר לחלוטין! שמונה עשרה שנה לאחר מאסרו, מדוע פולארד עדיין כלוא? איפה הייתה האחדות בין הUJC לישראל כשהוא נאסר? ואיפה היה קולם החזק והמשפיע במשך שמונה עשרה השנים האחרונות? הסתירות והשאלות הללו הן שהביאו את אותם צעירים להיות כה יהודיים ולהפסיק את השתיקה הנמשכת כבר קרוב לשני עשורים. חלק מהמפגינים הללו היו רק תינוקות כשפולארד נאסר. עם זאת, צו מצפונם אמר להם שמשהו צריך להיעשות. השיטה שבה השתמשו מעולם לא נוסתה בעניינו של פולארד אך הם הבינו שזו הדרך היחידה להביא אותו ממוספי סוף השבוע לעמודים הראשיים! בדיוק כפי שהוריהם עשו לפניהם – במהלך המאבק למען יהודי ברית המועצות של שנות ה70 ותחילת שנות ה80 – הם פעלו על מנת להביא את ההתעלמות היהודית אל קיצה. הקריאה לשחרור יהודי בריה"מ שדומה בנקודות רבות לקריאה לשחרור פולארד. הלחץ לשחרור מנדלביץ' ושרנסקי הוביל לשבירת מסך הברזל והציף את ישראל במאות אלפי אחים יהודים מבריה"מ לשעבר. בעיניהם, הפעולות של אותם צעירים יהודים אמיצים יביא בסופו של דבר למאבק בקנה מידה עולמי בדיוק כמו יהודי בריה"מ שהתחילו עם כמה אנשי שוליים שבסופו של דבר אומצו על ידי הממסד. מאבק שיצור שברים ובסופו של דבר גם ישבור את הזהות היהודית-אמריקאית הכפולה. כמה אירוני, שנשיא מדינת ישראל, משה קצב אמר לGA בנאום הפתיחה שלו שיותר מכל דבר אחר ישראל זקוקה לעלייה. – מליון יהודים נוספים בישראל יעשו את השלום לדבר קל בהרבה להשגה במזרח התיכון. האירוניה היא שרק כאשר יהודים יבינו שהם לחלוטין מחויבים אחד לשני הם יוכלו להתחיל לשכנע את היהודים במחויבות שלהם לעלות לארץ. יהונתן פולארד הראה לעולם שהוא מעדיף לרגל נגד ארה"ב מאשר לראות 5 מליון יהודים מושמדים בישראל. במעשיו ובמילותיו הוא תיקן את חטא השתיקה של יהודי ארה"ב בזמן השואה. יהדות ארה"ב וממשלת ארה"ב עדיין לא למדו זאת. הפעילים למען שחרור פולארד נשבעים לשבור את השתיקה! תרגום: עדי גינזבורג | |
|
