המאבק לשחרור פולארד 35 שנה!
הבגידה בבעלי, יהונתן פולארד, על ידי ממשלת ישראל, על ידי משרד הביטחון, ועל ידי הכנסת הוחתמה רשמית בחותמת גומי של בית הדין הגבוה לצדק. מעגל הבגידה הושלם.
יהונתן ואנוכי מאוכזבים עמוקות מההחלטה שניתנה ע"י בג"צ אשר דוחה את עתירתו של יהונתן ומסרבת להכיר בו רשמית כאסיר ציון.
ההיסטוריה לא תצטרך לשפוט האם יהונתן פולארד היה או לא היה אסיר ציון; יהיה עליה לשפוט כיצד התייחס אליו בג"צ. נהיר וברור לכל אזרח ישראלי בעל לב וחוש צדק, כי יהונתן שירת את מדינת ישראל 21 שנים; כי יהונתן הינו אסיר ציון; וכי לא מגיע לו יחס כזה מהמדינה אותה שירת. אפילו אסירי ציון בעצמם, באמצעות ארגונם הרשמי, הכירו ביהונתן ובאופן רשמי מחשיבים אותו כאחד משלהם.
יהונתן ואני מתקוממים נגד ההחלטה הכתובה של בית המשפט אשר מנציחה שקרים ממשלתיים הגורמים לנזקים קשים, וזאת ללא כל שמץ של ראיה! ההחלטה הכתובה טוענת בשגגה שממשלת ישראל תומכת כלכלית ביהונתן ובי, משלמת לעורכי דינו של יהונתן ובאופן כללי דואגת לנו. זהו שקר וכזב! במסמכים רשמיים אשר ברשותנו, הממשלה הודתה שוב ושוב שאיננו מקבלים, ולא קיבלנו בעבר, כל תמיכה כלכלית מממשלת ישראל. אנו חיים בעוני מחפיר, ותלויים בנדיבותם של כמה חברים על מנת לשרוד. אף אחד מעורכי דיונו של בעלי, בארה"ב או בישראל, אינו מקבל תשלום עבור העבודה המשפטית אשר הם מבצעים עבורו.
יהונתן ואני מגנים את הצעת בית המשפט כי הממשלה תמציא "סטאטוס סמלי" עבור יהונתן. בהחלטתו הכתובה, בית המשפט הציע כי הממשלה תציע איזשהו "סטאטוס סמלי" עבור יהונתן פולארד, אשר לא יחייב את הממשלה בדרך כלשהי. היה על בית המשפט להזכיר לממשלה כי יהונתן מוכר רשמית כסוכן ישראלי וכי הגיע הזמן כי ממשלת ישראל תפסיק לחמוק מקיום התחייבויותיה אליו ככזה; ולא לעזור לממשלה להמציא דרכים חדשות להתחמק מאחריותה כלפיו.
אנו המומים מההתפלפלות בו השתמש בית המשפט על מנת לדחות את עתירתו של יהונתן. בהחלטתו הכתובה של בית המשפט נטען כי יהונתן, סוכן ישראלי רשמי, אשר ריגל למען ישראל, לא יכול לקבל מעמד של אסיר ציון כיוון שהוא לא נעצר כיהודי; וכיוון שריגול הינו עבירה, ולא פעילות ציונית. עוד נטען כי רק מי שנעצר כיהודי בשל פעילות המעודדת עלייה, אבל נחשבת בלתי חוקית במדינה בה בוצע המעצר, ייחשב כאסיר ציון. טענות אלה נופלת בפני התקדימים ההיסטוריים והעובדות.
אסיר ציון המוכר ביותר בישראל, השר לשעבר נתן שרנסקי, היה מרגל מורשע ופושע. שרנסקי נעצר, הואשם, הורשע ונכלא בבריה"מ באשמה של ריגול למען ארה"ב, ועם זאת הוא הוכר ע"י מדינת ישראל כאסיר ציון.
כך גם חבר הכנסת יולי אדלשטיין והרב יוסף מנדלביץ'. אדלשטיין ומנדלביץ' היו פושעים שהורשעו בפשעים חמורים בבריה"מ. מנדלביץ' הואשם בתכנון חטיפת מטוס והטסתו לישראל! ועם זאת, "הפושעים המורשעים" הללו הוכרו ע"י מדינת ישראל כאסירי ציון.
כמו יהונתן פולארד, שרנסקי, אדלשטיין ומנדליבץ' לא נעצרו כיהודים. הם נעצרו בשל הפשעים בגינם הואשמו בברה"מ- פשעים אשר לא היה כל קשר בינם לבין עידוד העלייה!
בית המשפט פטר כביכול בלא כלום את ההקרבה של גיבורים גדולים של הציונות כמו אלי כהן, חנה סנש ושרה אברהמסון, בכך שפסק כי ריגול עבור מדינת ישראל- להגנה עליה ולהגנה על עצם קיומה- הינו פשע, ולא מעשה ציוני. עוול גדול נעשה לקהיליית המודיעין של ישראל ולשירותי הגיוס שלה ע"י הפסיקה הנ"ל.
בית המשפט התחמק לחלוטין מתביעותיו המתועדות של יהונתן לגבי היחס האכזר וההתעללות והאופי האנטישמי של מאסר העולם שלו. בית המשפט הפגין חוסר רצון מוחלט ליישם את אותה ההתחשבות כלפיו, כפי שממשלת ישראל מיישמת באופן תדיר כלפי רוצחים ומחבלים. כיום מתכוונ הממשלה להחשיב את רבי המרצחים מרוואן ברגותי וסמיר קונטר כשבויי מלחמה על מנת לאפשר את שחרורם.
אולם בית המשפט העליון של ישראל לא מצא מקום בליבו להעניק ליהונתן פולארד את המעמד של אסיר ציון, מעמד לו הוא זכאי, אפילו לא כדי להציל את חייו של סוכן ישראלי. צדק לא נעשה.
