קריאה לחשבון נפש לאומי

המלחמה המיוחדת בה אנו נמצאים שחשפה את התעצמות החיזבאללה והחמאס ומעמידה חצי מהמדינה תחת איום, מעוררת את כולנו לחשבון נפש לאומי על סיבותיה.
כולם מדברים על האיוולת הביטחונית הנוראה שהביאה למלחמה- הבריחה מלבנון, ואחריה הבריחה והגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון. אין ספק שמבחינה צבאית מה שנתן את היכולת והמוטיבציה לאויבנו להילחם בנו בעוצמה כזאת היו הבריחה והגירוש, שנתפסו ע"י האויב כניצחון מוחץ של האיסלאם.

 
אולם יחד עם זאת אנו צריכים לעשות את חשבון הנפש הלאומי על הבגידה המוסרית הנוראה אליה הידרדרנו, שהיא אולי הסיבה המוסרית לכל מה שקורה איתנו.

 
בבריחה מלבנון בגדנו והפקרנו את בעלי בריתנו אנשי צד"ל ששילמו בדמם, כפשוטו, להגנת מדינת ישראל. הבגידה בהם הינה חמורה הרבה יותר מהעוול שנגרם לגבעונים בתקופת שאול, עליו שילם עם ישראל מחיר כבד כמסופר בשמואל ב', כ"א.
בבריחה ובגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון הייתה בגידה נוראה במתיישבים שנשלחו ע"י מדינת ישראל, הפריחו את השממה ועמדו בגבורה מול הטרור 35 שנה.
את התוצאות כולנו מרגישים על בשרנו ובעיקר תושבי הצפון והנגב. כולנו איתם, ואנו מחזקים את ידיהם בשעה קשה זאת. אולם אם נעמיק בחשבון הנפש הלאומי, נראה ששורש הבגידה והעוול המוסרי התחיל בהפקרת יהודי אחד.
דווקא בימים אלו של  "בין המצרים" כאשר אנו נזכרים שהבית חרב על גירוש יהודים מתוך שנאת חינם, אנו נזכרים בהפקרת אחינו יהונתן פולארד שהציל את מדינת ישראל מהסכנות הגדולות ביותר, וגורש בבושת פנים מהשגרירות הישראלית לכלא האמריקני.

פדיון שבויים

לצערנו שוב הפך פדיון השבויים להיות מאוד אקטואלי, וכולנו מצפים ומתפללים לשחרורם של החטופים: גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב. אולם בעוד שלגבי החיילים החטופים ממשלת ישראל יצאה למלחמה ופועלת בנחרצות למען שחרורם, הרי שיהונתן פולארד שאפשר לשחררו מופקר ונטוש פצוע בכלא האמריקאי כבר 21 שנה.
פועלו של יהונתן פולארד למען הצלת מדינת ישראל
פולארד שעבד כמנתח מודיעין בצי האמריקאי בשנים תשל"ט -תשמ"ה (79-85), נחשף במהלך עבודתו למידע מודיעיני בעל חשיבות ביטחונית קריטית לישראל, אולם ארה"ב העלימה מאיתנו מידע זה בניגוד להסכמים שהיו לנו איתה. כבן למשפחה שחלקה הושמד בשואה, הרגיש יהונתן את אחריותו למנוע שואה נוספת ח"ו והתחיל להעביר לישראל מידע בטחוני חיוני, מיוזמתו ובצו מצפונו. בהמשך פעל יהונתן בשליחותה של מדינת ישראל, ולפי בקשתה והוראותיה.

ההתכחשות והרמייה ליהונתן פולארד

כאשר נעצר פולארד לאחר שנה וחצי של פעילות למען ישראל, היו מוכנים האמריקאים לשחררו אם ישראל תהיה מוכנה לקחת אחריות. אולם ישראל התנערה מאחריותה, התכחשה ובגדה ביהונתן פולארד, סיבכה אותו בכוונה תחילה וגרמה לו לקבל מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו לעולם.

      
בתשנ"ו (96) קיבל יהונתן פולארד אזרחות ישראלית, ולאחר שנתיים נוספות הוכר כסוכן ישראלי שעבד בשליחות מדינת ישראל. "יונתן פולארד היה סוכן ישראלי אשר טופל על ידי מי ששימשו כבעלי תפקידים בכירים ברשות ישראלית מוסמכת- ל.ק.מ. לאור עובדה זו מכירה מדינת ישראל במחויבותה כלפיו ומוכנה לשאת באחריות המלאה הנובעת מכך" (מתוך תשובת הבג"ץ).
נתניהו חתם אז על הסכמי וואי תמורת הבטחה לשחרר את פולארד. אולם קלינטון הפר את הבטחתו, פולארד נשאר בכלא, ממשלת ישראל עברה על כך לסדר היום ולא פעלה יותר למען שחרורו.

המצב כיום

מאז כניסתו של אהוד אולמרט ללשכת ראש הממשלה לא הייתה שינוי בעניין אחינו יהונתן, חוץ ממצבו הבריאותי שמידרדר והולך. דווקא היום כאשר כולנו מצפים ומתפללים לשחרורם של החטופים: גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, אנו שוב נזכרים בשבוי היחיד שבידנו לשחררו, אולם הוא מופקר ע"י ממשלת ישראל.

 
יהודי לא מגרש יהודי מתחיל עם אחינו יהונתן פולארד. כולנו זוכרים את האמירה המוסרית עליה נאבקנו לפני כשנה: "יהודי לא מגרש יהודי".

 
גירוש יהודי פוגע אנושות ביסוד המוסרי ערכי של החברה כולה, בערבות ההדדית ש"כל ישראל ערבים זה לזה" שהיא התנאי היסודי לכל קיומנו בארץ. אולם אחינו יהונתן פולארד גורש בבושת פנים מהשגרירות הישראלית בניגוד לכל הסיכומים וההבטחות.

 
כל יום שיהונתן ממשיך להיות בכלא, אנו ממשיכים את "מכירת יוסף" של דורנו.
כל עוד לא יתוקן העוול המוסרי של גירוש והפקרת יהונתן פולארד הרי שקיימת סכנת גירוש לישובים נוספים בארץ ישראל, גם אם כיום נראה הדבר קצת רחוק מאיתנו.

 
מה בידינו לעשות ובמיוחד עכשיו?

ראשית, להפנים את אחריותנו לשחרור אחינו יהונתן כדברי העם על יהונתן בן שאול: "היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל, חלילה, חי ה' אם ייפול משערות ראשו ארצה, כי עם אלוקים עשה היום הזה… ויפדו העם את יונתן…"(שמואל א' י"ד, מ"ה).
מתוך כך להרחיב את הפעילות לשחרור יהונתן לפעילות שכולנו משתתפים בה:
1.     להצטרף  קמפיין סטיקרים ושילוט מרפסות ארצי- "רוצים את פולארד בבית".
2.     להתקשר ללשכת ראש הממשלה, לחברי הכנסת ואישי הציבור ולכל מי שיכול להשפיע ולפעול מיידית לשחרור יהונתן פולארד, ולבטא בכך את הערבות ההדדית שאיננו מפקירים חייל פצוע בשטח.
3.     תפילות ולימוד תורה למען: יהונתן בן מלכה, גלעד בן אביבה, אהוד בן מלכה ואלדד בן טובה.
4.     לא לתת לנושא לרדת מסדר היום ולערוך פעילות של הזדהות עם אחינו יהונתן.
למצגת מיוחדת בנושא ("את אחי אנכי מבקש"), להצגה מיוחדת ומרגשת ("פצוע בשטח"). לפרטים ולחומר הסברה :0544-734057 (אשר), 0525-682517 (אליענה).

 
יהי רצון שיתקיים במהרה: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה…". מתוך הרבה אהבה ואמונה ומתוך תיקון הפקרתו של אחינו יהונתן נזכה לצאת מ"בין המצרים" למרחב- יה, ולבשורות טובות ישועות ונחמות.