ראש השנה ה-21 בכלא,
של אסיר ציון יהונתן פולארד
קול תקיעה לא נשמע, רק שברים, אנחה.
בלי מניין לתפילה, אין גם ספר תורה.
אין צדיקים ובינונים, רק רשעי הגויים.
בלי בית כנסת, בלי בית, בלי שולחן משפחה.
אין תפוח בדבש. רק הפקרה מרה.
כבר 21 שנה…
ואנחנו, רוצים לחזור בתשובה.
זועקים השיבנו ונשובה.
ואת זעקת אחינו יהונתן, מניחים בלי תשובה.
מתי אותו אלינו נשיבה?
הן עבורנו פעל בשליחות המדינה,
ואת נפשו מסר להצילנו מסכנה,
כאשר הזהירנו מסכנות השמדה.
ומה נענה לפני זוכר כל הנשכחות,
עת אחינו זועק מהבור עד כלות הכוחות ,
והוא מדמם פצוע בשטח, ונטוש לאנחות?