יש רגעים בהם עומדים למבחן הערכים  והרעיונות שעליהם גדלנו ושאליהם אנו מחנכים.קל מאד להצהיר הצהרות אהבה ואחווה בעיתות שלום ושקט. קל התחבק עם הדומים לך, ההולכים בדרך שאתה מאמין בה. אולם שעת המבחן באה דווקא כאשר השונה ולעיתים השנוא והלא מוכר זקוק ליד תומכת ולהקרבה אישית.

אברה ולוט. שני אנשים, שני עולמות.קרובי משפחה שעשו את צעדיהם הראשונים לארץ ישראל ביחד עד שהשוני בינהם גרם לאברהם איש השלום לומר: "הפרד נא מעלי".

התהום מעמיקה יוצר בין שני האישים על פי רש"י שרואה את הנסיעה של לוט מקדם כמי שאמר 'אי אפשי לא באברהם ולא בא-לוהיו'. זה גר במקום הנמוך ביותר בעולם- בסדום הרשעה ואף מתמנה לתפקיד בכיר בהנהגת המקום. וזה גר בהר- באלוני ממרא.
אך למרות הניגודים עומד אברהם במבחן האחווה. מרתק לראות כיצד אברהם השומע שלוט נשבה, מגיב. כנגד כל הסיכויים, וכנגד ארבעה מלכים שזה עתה הכריעו חמישה מלכים חזקים, אברהם אוסף את מעט אנשיו ויוצא למלחמה. מתוך הכרה כי 'לא מפקירים פצועים בשטח'.

לשון הפסוק אף היא מעניינת. כאשר הכתוב מספר לנו את העובדה שלוט נשבה לשון הפסוק היא: "ויקחו את לוט בן אחיו…" הלשון מדוייקת שהרי לוט היה בנו של הרן אחיו אברהם. אולם כאשר שומע את תיאור המקרה מפי הפליט נאמר "וישמע אברהם כי נשבה אחיו".

הסדר המשפחתי הרגיל נעלם, ובמקומו נשארת תחושת הלב: לוט – אחי!
ומעשה אבות סימן לבנים.

בכל הדורות הייתה מצוות פדיון שבויים מן המצוות המרכזיות, שעליה היו מוכנים רבים לפתוח את ללבם את כיסם ולמסור את נפשם עליה.

הרמב"ם מתבטא בבהירות בעיניין זה: "פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסות, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך", ועל "לא תעמוד על דם רעֶך", ועל "לא – רדנו בפרך לעיניך", ובטל מצות "פתח תפתח את ידך לו", ומצות "וחי אחיך עמך", "ואהבת לרעך כמוך", ו"הצל לקוחים למות". ואין לך מצווה רבה עפידיון שבויים"
(הלכות מתנות עניים, פרק ח', הלכה י').

נדמה שהדברים צריכים חיזוק ערב כניסתו של יהונתן פולארד לשנתו העשרים ושתיים בכלא. בעלון 'מעט מן האור' נכתב רבות על יהונתן פולארד,על נסיבות מאסרו ועל המאבק לשיחרורו. ברצוני להוסיף פן אישי שלי,

לפני כשנה עשינו במסגרת תאטרון 'אספקלריא' הצגה על פרשת יהונתן פולארד, וכרקע לכך דיברנו עם אנשים שעוסקים בפעילות למענו. יותר משנדהמתי מהפרשה עצמה, נדהמתי מחוסר הידע של אנשים מהרחוב. אמנם רבים שמעו את שמו של יהונתן פולארד,אך מעטים יודעים את העובדות לאשורן. השמועות על יהונתן ופועלו מהולות בהרבה הנחות-יסוד מוטעות וזדוניות שהמרושעת מכולם היא "יהונתן ריגל עבור בצע כסף". למרות שקשה להאמין, נראה שיש יד מכוונת שאינה מעוניינת שפולארד יהיה בתודעת הציבור.

נוכחנו בכך כאשר ראש-הממשלה בכבודו ובעצמו בנאום פתיחה למושב החורף של הכנסת, הקריא כמתבקש את רשימת השבויים והנעדרים – אך השמיט ממנה בכוונה תחילה את הסוכן שלנו,האיש שלנו בארצות-הברית יהונתן פולארד.
אולי משום כך בא ניסוחו הקולע כל-כך של הרמב"ם בקטע המובא לעיל: "כל המעלים עיניו מפדיונו", הרמב"ם לא אומר כל מי שלא פודה,אלא דווקא מי שמעלים עיניו. אכן, לא כולם יכולים לפדות בפועל. אך כנראה ידע הרמב"ם שהמאבק על פדיון שבויים מתחיל בתודעה.

לצערנו אין ביכולתנו עדיין לשחרר את יהונתן. אך בידנו לפתוח במאבק על התודעה הלאומית ולומר לראש-הממשלה: אם אתה אדוני שכחת- אנחנו לא שוכחים! אנו נלך בדרכו של אברהם אבינו, ונעמוד בכבוד ב'מבחן האחווה' למען יהונתן פולארד אחינו.