שם יש אדם אוהב ישראל,

שהציל את עמו מציפורני ישמעאל.

שם יש אדם ששם נפשו בכפו את עמו להציל,

כשסיפר על האב"כ ואת דרכו לכלא התחיל.

שם יושב אדם שאת עמו אוהב,

שהציל את עמו מיד אויב.

שם יושב אדם חכם וחושב,

על לא עול בכפו, שנים כבר יושב.

שם יש יהודי שחושב על עמו,

אך עמו כלל איננו עימו.

שם יש יהודי שראה ממשלות באות והולכות,

ושבויים משחררות אך אותו כביכול שוכחות.

שם יש יהודי שאת חייו למען עמו הפקיר,

ו-21 שנים מתוך חייו כבר החסיר.

שם יש גאון שבחטא לא לו בכלא אסיר,

כאשר הממשל בארה"ב כל זאת עוד מסתיר.

עד מתי את יהונתן נפקיר,

ואת חרפתנו לא נהסס להסתיר?

היאך אנחנו כפויי טובה כל כך,

שמחזירים רעה תחת טובה פשוט כך!

יהונתן אינו אסיר שבמדינת אויב מוסתר,

כי אם במדינת אוהב האין זה מוזר?

את שחרורו חייבים אנו לדרוש,

שאם לא כן איך נוכל להרים ראש?

במבצע אנטבה עד בלי די נתפאר,

אך בצל ארצות הברית לא נפסיק להסתתר!

"כוחנו באחדותנו" נמשיך ונשורר,

אך מדוע את אחינו לא נשחרר?

אם אנחנו פה לא נתעורר,

עוד שנים רבות הוא שם יישאר.

אם את חטאנו כלפיו לא נכפר,

איך את משיח צדקנו נבקש, ומהר?

שנית את פולארד לא נפקיר,

ואת חרפת עמנו נסיים ונסיר.

את האנושות כולה נעיר ונאירה,

כשאת יהונתן פולארד נשחרר במהרה.