זְעקָה מאוֹפֶל, יוֹצאת מעוֹמק בּוֹר,
מוּשְׁתקת וּמוּחְנקת, רוֹצִים אוֹתה לִקְבּוֹר,
זוֹעקת אֶל החוֹפשׁ,  חוֹמוֹת רוֹצָה לִשְׁבּוֹר,
נוֹאקת וְצוֹעקת, מִנפְתוּלי גִיבּוֹר.
ימִים לֹא יְכבּוּה, תּעִיר, תּוֹסִיף לִבְעוֹר,
לוֹהטת וּבוֹעטת: לצאת, לצאת לאוֹר!

קֶרֶן אוֹר בּוֹדדת, מְנסה לחדוֹר.
לִבְקוֹעַ את הרֹעַ, לִקְרוֹעַ אֶת הקְדוֹר
שוֹאלת וְצוֹללת אליו, אֶל  המדוֹר:
"כּמה יְחכּה עוֹד? שׁנִים, כִּשְׁנוֹת הדוֹר?"

זעקתוֹ פּוֹרצת, מוּכן  בּכֹל לִנְדוֹר:
"אֵ-לִי, הוֹשִׁיע, הוֹצִיאה אֶל הדְרוֹר."

(נכתב ע"י פעילה לכבוד יהונתן פולארד)