התפתחות בפרשת הסוכן הישראלי: עשרות חברי קונגרס חתמו על עצומה לשחרורו של פולארד. פרקליטיו הגישו בקשת חנינה חדשה, ומי שהיה יד ימינו של שר ההגנה של ארצות הברית, האיש שחרץ את גורלו, שלח מכתב לנשיא אובמה. במאמר פומבי שפרסם הוא מודה: "העונש חמור מדי, אף אחת מהסיבות לכך אינה קיימת עוד" 

בן כספית, מעריב

האם יכול להיות שאחרי 25 שנים בכלא שמור עומד סוף סוף ג'ונתן פולארד לקבל את חרותו בחזרה? לא מזמן הגישו פרקליטיו של פולארד בקשה לחנינה ועושה רושם שהפעם, בניגוד ליוזמות הקודמות, מצטברת מסה קריטית שתאפשר את זה. במקביל, מתארגנת בקונגרס האמריקאי עצומה עליה חתמו כבר עשרות חברים בבית הנבחרים, רובם דמוקרטים וחלק מהם מקורבים לאובמה, הקוראת להעניק לפולארד חנינה לאלתר.

ההתפתחות המרעישה ביותר מגיעה מפיו של לורנס ג'י קורב, מי שהיה עוזרו הבכיר ויד ימינו של שר ההגנה בתקופת מעצרו של פולארד, קספר ויינברגר ז"ל. כזכור, היה זה ויינברגר שחרץ את דינו של פולארד. מכתב חסוי שהעביר לשופטיו של פולארד לפני גזירת דינו הביא לכך שהוא יישפט למאסר עולם, במקום לקבל את העונש המקובל באמריקה על עבירות מסוג זה (בין שנתיים לארבע שנות מאסר).

קורב כבר שיגר לנשיא ברק אובמה מכתב בו הוא מציין שפולארד היה אמור לשבת במאסר זמן קצר בהרבה, אבל עונשו הוחמר כתוצאה מהתערבות ויינברגר שנבעה משנאה לישראל. אלא שקורב לא הסתפק במכתב לאובמה. אתמול הוא פירסם מאמר בלוס אנג'לס טיימס. דבריו של מי שהיה "בתוך החדר" ברגעים הקריטיים ביותר של הפרשה מוכיחים שכמעט כל מה שטענו תומכי פולארד במהלך השנים היה נכון.

קורב כותב שפולארד היה צריך לקבל עונש, אבל העונש שקיבל אינו פרופורציונאלי לחומרת העבירה. הוא הסכים לעיסקת טיעון כדי למנוע מארה"ב מבוכה פומבית, בעקבות זאת הסכימה ממשלת ארה"ב לא לדרוש מאסר עולם, הפתרון נראה הגיוני גם לאור העובדה שעל העבירה בגינה הורשע הוטל עונש ממוצע של 7 שנות מאסר בלבד, והעונש הממוצע שריצו אחרים בטרם שוחררו היה 4 שנות מאסר בלבד.

"המידע שבידיו של פולארד אינו בר השפעה"

למרות תנאי עיסקת הטיעון, כותב קורב, נגזר עליו מאסר עולם, עונש המוטל בדרך כלל על מרגלים מסוגו של אלדריך איימס שהעביר כמות אדירה של מסמכים מסווגים לברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה וגרם למותם של עשרות סוכנים.

השאלה היא, כותב קורב, מדוע פולארד ממשיך לרצות עונש מאסר כה חמור. "ישנן לפחות שלוש סיבות אפשריות שגרמו לכך: התערבותו של הבוס שלי באותה תקופה, שר ההגנה קספר ויינברגר, שנשארה עד היום חסויה באופן שלפולארד אין אפשרות להתגונן מפניה. התנהלותה של ממשלת ישראל שלא הכירה מייד באחריות להפעלתו של פולארד. ואנטגוניזם כלפי פולארד עצמו".

לדברי קורב, "אף אחת מהסיבות הללו אינה קיימת כיום. האשמותיו של ויינברגר הופרכו באופן מוחלט. המידע שפולארד העביר לישראל לא עשה דרכו לבריה"מ. המידע שקיבלו הסובייטים בתקופה המקבילה להפעלתו של פולארד הגיע מאלדריך איימס

ורוברט הנסן, ולא ממנו. ג'יימס וולסי, ראש ה-סי.איי.איי קבע, לאחר שבחן את התיק של פולארד, כי שום פרט מהמידע שהעביר לישראל לא עבר לרוסים.

"יתרה מזאת, וולסי עצמו מאמין כיום שפולארד ריצה זמן ארוך מספיק ויש לשחררו. ואכן, בראיון בשנת 2004 ויינברגר עצמו העיד כי בהסתכלות לאחור נושא פולארד היה מינורי יחסית. למעשה, הוא אפילו לא טרח להזכיר את הנושא ולו במילה אחת בביוגרפיה האישית שלו".

קורב מסיים את המאמר המדהים הזה בטיעון שיש הטוענים שצריך לשחרר את פולארד כדי לסייע בקידום תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, אך טוען שזו אינה דעתו. "זו אינה הסיבה הנכונה שגרמה לי ולרבים אחרים לפנות לנשיא בבקשה לקצוב את עונשו של פולארד. הסיבה היא שפולארד כבר ריצה זמן ארוך בהרבה ממה שהיה ראוי עבור העבירה שביצע וכעת המידע שברשותו אינו בעל השפעה על ביטחון ארה"ב".

חומרים מקושרים
	לורנס ג'י קורב: יש לשחרר את פולארד לאלתר. עונשו החמור נבע מטעות [גל"צ]