לפני כשבועיים עמד ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, בפני הכנסת והקריא מכתב ששלח לנשיא ארצות הברית, בו הוא קורא לשחרורו של ג'ונתן פולארד. ראש הממשלה הישראלי הודה שפולארד, מנתח לשעבר במודיעין חיל הים של ארה"ב שמרצה מאסר עולם על עבירת ריגול, “פעל כסוכן ממשלת ישראל.” ובכל זאת, הוא טען ש-25 השנים של ג'ונתן בכלא מהוות עונש מספיק על מעשיו תוך שהוא מציין את תמיכתם של מספר פקידים אמריקנים בכירים וכן אנשי קונגרס שקראו לשחרורו.

 

בקשתו של נתניהו לא הפתיעה אותי. ב-20 לדצמבר 2010, אחרי שנאמתי בפני הכנסת, נפגשתי עם ראש הממשלה ועודדתי אותו לבטא את בקשתו בפומבי. אם לא יעשה זאת, טענתי, הדרישה לשחרורו של פולארד לא תצבור את התאוצה הנדרשת. הוספתי וציינתי בפניו, שלדעתי עליו להתנצל בפומבי ולהבטיח שמדינת ישראל לעולם לא תגייס אזרחים אמריקנים לרגל נגד ארצם. דבר זה יאפשר לתומכים בשחרורו של פולארד, להשיב תשובה יעילה לטענה שפרשת פולארד הייתה חלק מסדר היום הרגיל של ישראל.

 

ההזמנה לדבר אל הכנסת ולהיפגש עם ראש הממשלה הייתה נקודת השיא של עשרים שנות עיסוק שלי בפרשה. התחלתי לעסוק בה כאשר אביו של ג'ונתן, מוריס פולארד, פרופסר מכובד בדימוס באוניברסיטת נוטרה דיים, כתב אלי על מנת לשאול מדוע הבוס שלי לשעבר, קספר וינברגר, כתב הצהרה קשה כל כך בנוגע לנזק שנגרם כביכול ע"י הריגול של ג'ונתן למען ישראל.

 

עניתי למכתבו של מוריס פולארד לא מתוך שיקול של רווח פוליטי או לשם נקמה – אלא כאבא אל אבא. המכתב שכתבתי למר פולארד האב, מצא בסופו של דבר את דרכו לתקשורת. כשהתקשורת התחילה לשאול שאלות לגבי המכתב, התחלתי לחקור את הסוגיות בפרשת פולארד ביותר דיוק. במשך 20 השנים האחרונות למדתי לעומק את הנושא, שוחחתי עם אחד מאנשי התביעה במשפטו של פולארד, עם שופט בבית המשפט לערעורים שבחן את התיק, עם סגן בכיר של ראש ה-CIA לשעבר ג'ורג' טנט, עם עורכי דינו של פולארד ועם פולארד עצמו. לאחר בדיקה מעמיקה של הנושא השתכנעתי באופן מוחלט כי עונש מאסר העולם שהוטל על פולארד הינו חסר פרופורציה ביחס לעבירות שביצע.

 

לכן, אני סבור כי כעניין של צדק פשוט, על הנשיא ברק אובאמה להיענות לבקשות לקצוב את עונשו של פולארד ולשחררו לאלתר. פולארד נמצא כיום בכלא הרבה יותר זמן מכל אדם אחר שריגל למדינה ידידותית — העונש הממוצע למרגל שהואשם בהעברת מידע מודיעיני למדינה בעלת ברית הוא שבע שנים, כאשר התקופה הממוצעת של ריצוי בפועל לפני השיחרור היא 2-4 שנים בלבד.

 

מידע שיצא לאור מאז מעצרו של פולארד, מראה שהמידע שהעביר לישראל מעולם לא מצא את דרכו לאויבי ארצות הברית, כגון ברית המועצות. יתר על כן, כפי שיועצו הבכיר של הנשיא אובמה, דניס רוס, ציין במאמר ב-2006 ב-Jewish Tribune הקנדי, “פולארד נמצא בכלא כל כך הרבה זמן שלכל הנתונים שהוא עלול לדעת תהיה מעט מאוד השפעה אם בכלל על הביטחון הלאומי כיום.”

 

התמיכה בשחרורו של פולארד באה מציבור רחב במערכת הפוליטית והאזרחית של ארה"ב. בחודשיים האחרונים הוצף הבית הלבן במכתבים למען שחרורו של פולארד שהגיעו בין השאר ממזכיר המדינה לשעבר ג'ורג' שולץ, 39 חברי קונגרס, 500 מנהיגים רוחניים מכל הדתות, התובע הכללי לשעבר, יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט לשעבר ועוד רבים אחרים. כולם פנו לנשיא בבקשה לקצוב את עונשו של פולארד לזמן שכבר ריצה עד כה ולשחררו לאלתר.

 

בכל פעם שהדיון בשחרורו של פולארד חוזר לעין הציבורית, ישנם אנשי מקצוע בשירותי הביטחון ובפרקליטות המתקוממים נגדו. רוב הטענות של גורמים אלה הופרכו על ידי אנשים כמו יו"ר ה-CIA לשעבר ג'יימס וולסי, יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט דניס דקונסיני, והתובע הכללי לשעבר של המדינה מייקל מוקייסי – כולם תומכים במתן חנינה לפולארד.

 

אבל אני יכול לומר מניסיוני האישי שטענות אלה מתקבלות על ידי אלמנטים מסויימים בציבור בגלל חששות לגבי הנאמנות הכפולה לכאורה של יהודים אמריקאים לארה"ב ולישראל. זאת אומרת, שמפני שישראל הינה מדינה יהודית, יש יהודים אמריקאים שהיו בוחרים בהתחייבות לישראל לפני האינטרסים של ארה"ב, כאשר שתיהן תהיינה בקונפליקט. מאז שהתחלתי להתעסק בפרשת פולארד לפני עשרים שנה באמצעות נאומים פומביים, מכתבים לנשיא, ומאמרי דעות בעיתונים החשובים, קיבלתי מסות של דואר שנאה בגלל עמדתי.

 

אבל אין שום סיבה לשמור אדם כלוא יותר זמן ממה שמגיע לו. במכתבו, נתניהו ציין שארה"ב "מבוססת על הגינות, צדק, ורחמים.” בהתחשב בעקרונות האלה, על הנשיא אובאמה לקצוב את עונשו של פולארד לזמן שכבר ריצה עד כה. זה הדבר הנכון לעשות.

 

___________

 

לורנס ג'י קורב שירת כסגן שר ההגנה של ארה"ב בתקופת ממשל רייגן. כיום הוא משמש כעמית בכיר ב"Center for American Progress"

 

המאמר פורסם לראשונה באנגלית במגאזין האמריקני "Foreign Policy"

 

תורגם ע”י י. גורדון

 

[ישראל היום]