בראשיתו של מדור זה אסטה מהכלכלה הצרופה. בבית כלא אמריקאי נמק מאז 1985 אסיר ציון, ג'ונתן פולארד. פולארד, בעבר איש מודיעין בצי ארה"ב ריגל למען ישראל. הוא נתפס, הועמד לדין ונגזר עליו עונש כבד במיוחד. ישראל הרשמית תחילה התנערה ממנו ("פולארד? אנחנו כלל לא קשורים עמו; קראנו את שמו בעיתונים", הגיבו אז בכירי משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון. מזכיר משהו?). אלא שבלחץ העובדות הודתה בהיותו סוכן ריגול ישראלי. מערכת הביטחון האמריקאית הגיבה על חשיפת פולארד במתקפת זעם, אש וגופרית, בעיקר בשל תסמונת המאהבת הנבגדת. פולארד הורשע בריגול, אבל רגע לפני מתן גזר הדין התערב משרד ההגנה של ארה"ב התערבות פוליטית בהליך המשפטי, ועל סמך מסמכים חסויים הביא לכליאת פולארד לכל חייו.
להאשמות הסודיות של משרד ההגנה האמריקאי אין ולא היה שום בסיס. המידע שסיפק פולארד לישראל לא הזיק לאף סוכן אמריקאי באף מקום עלי אדמות. לא סיכן את חייו של אף חייל אמריקאי ושל אף שליח לדבר מצווה. העונש הבלתי מידתי בעליל שנגזר על פולארד נועד רק להרתיע גורמים ישראליים ממחשבה על הפעלת מרגל נוסף בארה"ב ונתן פורקן לרגשות הנקמה של התביעה הכללית בוושינגטון, שלא הצליחה לשים את ידה על מפעיליו הישראליים. פולארד חטף בשבילם.
כל זה כבר הרחק מאחורינו . מאז כליאת פולארד נפלה בריה"מ, קרס הקומוניזם אמריקה פתחה בשתי מלחמות נגד עיראק ואת נגד אפגניסטן ועשרות מרגלים שוחררו והוחלפו בעסקאות גלויות וסודיות. ישראל הרשמית הודתה בטעותה, התנצלה ופיזרה את היחידה בחסותה ריגל פולארד. אחרים מבכירי מערכת הביטחון האמריקאית אף הודו בחצי פה בפיברוק האשמות נגד פולארד (שלא הוצגו במשפט) או לפחות בניפוחן המלאכותי. הכל השתנה – ובכל זאת פולארד עדיין בכלאו, כאילו שום דבר לא השתנה.
אדם אחד יכול וצריך לשחרר עכשיו את ג'ונתן פולארד מייסוריו הסותרים את תפיסת הצדק הבסיסית: נשיא ארה"ב ברק חוסיין אובמה.
אובמה מציג את עצמו שוב ושוב כנשיא שערכי המוסר לרגליו. נשיא שלא הולך בתלם, שלא חייב לאף אחד. נשיא שהוא גם ביטחוניסט וגם אידיאליסט. מקובל על הדרג הצבאי המקצועי, שולט ביד רמה בסוכנויות הביון. אלה התכונות הנדרשות לקבל החלטה נשיאותית בעד חנינה לפולארד. איש לא יבקר אותה, כולם ישבחו.
בתחילת השבוע השתתף הנשיא אובמה בפסגת המדינות התעשייתיות המובילות וחתם על הצהרה המבטיחה סיוע של 20 מיליארד דולר למדינות ערב "השותפות לערכי הדמוקרטיה שלנו". ישראל מדינה דמוקרטית, לא זקוקה לחבילת סיוע כלכלי מאזנת ולא תבקש להאריך את תוקפן של ערבויות לאשראי שקיבלה לפני כעשור מארה"ב (נותרו מהן 2.5 מיליארד דולר; רזרבות מטבע החוץ של ישראל מתקרבות ל-80 מיליארד דולר). אין לישראל עניין במחוות כלכליות. יש לה עניין במחווה אנושית אחת פשוטה. מחווה שגם תזניק את הפופולאריות של אובמה בקרב הישראלים והיהודים. החושדים בכוונותיו. תהיה בן אדם, ברק אובמה, ושחרר עכשיו את ג'ונתן פולארד. הגיע הזמן, הוא כבר שילם את מלוא המחיר.
(סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות, 04 יוני 11)