מכובדי, סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שלום לך ושנה עברית טובה. עד לפני כמה ימים נחשבת, מר ביידן, ל"ידיד האמיתי הגדול של ישראל בבית הלבן". ככזה , אנו בישראל תוהים עכשיו מה בדיוק עבר לך בראש כשהצהרת שג'ונתן פולארד ישוחרר מהכלא האמריקאי "רק על גופתך המתה".

 

חשוב לנו, כאן בישראל, לדעת. לכולנו – לתומכי נתניהו ומתנגדיו, לאנשי הימין ופעילי השמאל, לעשירים ולעניים, לאשכנזים ולספרדים. כל מי שעיניו בראשו ולב פועם בחזהו, היה רוצה לדעת מה הוביל אותך לאמירה ההזויה הזו. האם יש דברים שאתה יודע ושאר העולם לא? מה השתנה מאז 2007 כשהצהרת, בקולך, שהבקשה לקיצור עונשו של פולארד מוצדקת?

 

אני אגיד לך מה השתנה מאז: ג'ונתן פולארד ישב עוד חמש שנים בכלא מאז, בבידוד, בריאותו המשיכה להתערער (כדאי שתבדוק, באמצעות קשריך הטובים, עד כמה), סיכוייו להקים משפחה נגוזו כעת לגמרי, אביו נפטר מבלי שאפשרתם לו ללוות אותו בדרכו האחרונה – ואנשים רבים מאוד הצהירו שהגיע הזמן לשחרר אותו. זה מה שהשתנה.

 

האם יכול להיות, מכובדנו מר ביידן, שאתה יודע משהו שג'יימס וולסי או דניס דקונסיני, ראש הסי-איי-איי לשעבר וראש ועדת המודיעין של הסנאט לשעבר, לא יודעים? כי שניהם תומכים בשחרור פולארד. האם אתה יודע משהו שהנרי קיסינג'ר, ג'ורג' שולץ או ג'ון מקיין לא יודעים? גם הם, פטריוטים אמריקאים מפוארים, תומכים.

 

 

האם אתה, מר ביידן, יודע משהו שהתובע הכללי לשעבר, מייקל מוקאסי, לא יודע? או שלורנס קורב, סגנו ומקורבו של שר ההגנה המנוח קספר ויינברגר, לא יודע? קורב היה שם, בזמן אמיתי, אבל קורב הוא אדם ישר והגון. מצפונו העיק עליו והוא היום ניצב בראש הקוראים לשחרורו של פולארד, ש"יחגוג" בחודש הבא 26 שנים בכלא האמריקאי.

 

ביום רביעי, מחרתיים, תערוך בביתך, מר ביידן, קבלת פנים מיוחדת למנהיגי יהדות ארצות הברית לכבוד ראש השנה העברית. אתה, כבר אמרתי, נחשב גדול ידידינו בסביבתו של הנשיא אובמה. יש כאלה שיגידו שעם ידידים כאלה עדיף אויבים, אבל אנחנו לא ניגרר לאמירות מהסוג הזה.

 

אתה מתפקד היום כשגריר המיוחד של אובמה לקהילה היהודית לקראת הבחירות. אני מציע לך לשאול באירוע החגיגי הזה בביתך את אייב פוקסמן, אדם שיושרו אינו מוטל בספק, או את מלקולם הונליין, שאין בקיא ממנו ברזי הפוליטיקה האמריקאית וצפונות הלב של יהדות ארה"ב, מדוע גם הם תומכים היום בשחרור מהיר של פולארד.

 

וחשוב מכל, אני מבקש ממך שתתייצב בעצמך מול מצפונך. שאל את עצמך, מר ביידן, מדוע פולארד יושב כבר 26 שנה על עבירה שהעונש הממוצע עליה באמריקה הוא בין שנתיים לארבע שנות מאסר? מדוע מרגלים כבדים בהרבה ממנו, שגרמו להרג סוכנים אמריקאים, ישבו הרבה פחות?

 

 

שאל את עצמך, מר ביידן, מדוע הופצה נגד פולארד עלילת הדם המרושעת, שלפיה הביא למותם של סוכנים אמריקאים? ומדוע, גם אחרי שהאישומים הללו הופרכו, לא קוצר עונשו? ומדוע הפרה ארצות הברית, מדינת חוק וסדר, את עסקת הטיעון איתו? ומהם גבולות הסבל האנושי שמוכרים לך? ומהו פשר המושג "חמלה" ? כיצד היא נמדדת?

 

קרא את רשימת האנשים המכובדים, המנהיגים האמריקאים, בעלי התפקידים, שקוראים לשחרורו של פולארד, מר ביידן. הם כולם סבורים שהמשך החזקתו בכלא הוא "עוול משווע המנוגד לערכי הצדק האמריקאיים".

 

אתם באמריקה, מר ביידן, מנהיגים את העולם לא רק בזכות הכוח והנשק. אתם עומדים בראש העולם החופשי גם בגלל ערכי החופש, השוויון, זכויות האדם, הצדק והחמלה. איפה כל אלה? לאן נעלמו, מר ביידן, כשהגענו לפולארד? האם 26 שנה בכלא, חלק גדול מהן בבידוד, אינן מהוות עונש מספיק כשמדובר בעבירה קלה יחסית ובאדם ששילם מחיר נורא, הביע חרטה ומבקש לבלות את שארית ימיו כבן חורין?

 

 

עד היום, אדוני סגן הנשיא, עשית לך שם כבעל לשון מהירה ופתיל קצר. מצד שני, איש לא טען שאתה רשע, אכזר וצמא דם. מהיום, מר ביידן, הלשון הקלה ופליטות הפה המיותרות שלך הפכו להיות בעייתך האחרונה. הדברים שאמרת בשבוע שעבר לרבנים יהודים בפלורידהתמיכתך בהשארת פולארד בכלא "עד יומו האחרון" – מעלים אותך לליגה אחרת לגמרי. ליגה שאתה לא רוצה לשחק בה, ושאני מאמין שאינך שייך אליה.

 

אנחנו, היהודים, נמצאים עכשיו אדוני סגן הנשיא, בעיצומם של עשרת ימי תשובה, סליחות וכפרות. אם אכן מדובר בפליטת פה מיותרת ונמהרת, זה הזמן, מכובדי מר ביידן, לחזור בך. אנחנו נסלח וגם נשכח. כולנו מועדים מדי פעם, וגם לסגן הנשיא מותר. אבל אם אתה אכן מתכוון לכך שג'ונתן פולארד ייצא מהכלא רק "על גופתך", חשוב שתדע שזה עלול בסוף לקרות על גופתו.

 

שחרורו של ג'ונתן פולארד לאחר 26 שנה בכלא האמריקאי הוא לא נושא פוליטי, מדיני או ביטחוני. אסור לו להיות קשור לשום עניין אקטואלי. אנחנו בישראל, יחד עם רבים מאוד מבני יהדות אמריקה וסתם אמריקאים טובים, סבורים ששחרורו של ג'ונתן פולארד הוא עניין אנושי הקשור, נכון לסוף 2011, לערכי מוסר, צדק וחמלה. אלה הם ערכי הדגל של הנשיא ברק אובמה, של הדמוקרטיה האמריקאית הגדולה ושל האנושות בכלל. ואם ישנו צדק, ג'ו ביידן, בוא תעזור לנו לגרום לכך שיופיע מיד.

 

מעריב, מאמר מערכת, בן כספית