אזכרה במלאת שבעה ימים לפטירתה של אסתר פולארד ז"ל נערכה הערב (ראשון) בבית המדרש "דרכי הוראה לרבנים" מיסודו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל בשכונת קריית משה בירושלים.
במהלך האירוע נשמעו דברי הספד והתעוררות מפי רבנים ואישי ציבור, ולאחריהם יהונתן פולארד נשא דברים לזכרה של אסתר רעייתו.
בשעות הבוקר עלה יהונתן לקברה של אסתר בהר המנוחות, ואז פקד את קברו של יהודה דימנטמן הי"ד שנקבר בסמוך לאסתר באותה חלקה.
בשנים הארוכות בהן ישב בכלא, אסתר הייתה משתדלת להגיע להלוויות נרצחי הטרור ולניחומי האבלים אצל משפחותיהם, וכך הם עשו יחד במקרים קשים כאלה לאחר ששבו לארץ.
באזכרה הערב אמר יהונתן: "חשוב שכולם יבינו מי ומה אסתר באמת הייתה, היא הייתה אשתי האהובה. אישה שכל אחד יכול רק לחלום עליה, אך היא הייתה גם המורה שלי, שלימדה אותי מהי אמונה.
"מה שהיא לימדה אותי במשך שלושה עשורים היה לא רק למעני אלא למען העם. בסוף ימיה, היה רגע שבו היא התעוררה ואמרה בקול מאוד ברור: הנשמה שלי חזרה לעולם לשתי משימות. הראשונה: להחזיר אותך הביתה. השנייה: להחזיר אותך כיהודי ולא כגוי.
"המשימה הראשונה, היא אמרה, הייתה הקלה יותר. משום שזה קל הרבה יותר להביא יהודי מהגלות לארץ הקודש מאשר להוציא את הגלות מהיהודי. וכעת כשסיימתי את המשימה שלי אני יכולה ללכת הביתה, היא אמרה, והיא נפטרה".
יהונתן סיפר: "אפילו כאשר הוצעה לי ההצעה לשתף פעולה עם שחרור מחבלים וכך אוכל לצאת לחופשי היא הזכירה לי את המרגלים שטעו ובכך גרמו לעם ישראל לנדוד 40 שנה במדבר והזכירה לי שהנשים לא חטאו בחטא זה.
"ב"ה היא לא נפטרה בצד השני של הנהר. היא הצליחה להגיע לארץ ישראל. קרוב לפטירתה היא אמרה לי שהיא חייבת לומר לי משהו חשוב. זה היה קשה לה מאוד כי הנשימה שלה הייתה כבר כבדה מאוד אך היה חשוב לה לומר לי את זה.
"היא אמרה לי: יש מלחמה שמתקרבת. ואני לא אהיה כאן לעזור לך להתמודד איתה. היא אמרה לי – יש חומה סביב מדינת ישראל. ובחומה הזו יש חלון קטן מאוד. תן לי להסביר לך, היא אמרה – בכל נמל תעופה – הית'רו, JFK, בן גוריון יש ביקורת דרכונים. ואם אתה רוצה להכנס בודקים לך את הדרכון. החומה סביב מדינת ישראל היא ההלכה, ומי שרוצה להיכנס בחומה הזו צריך להיכנס דרך 'שער הרבנות'.
"יש מי שרוצים להכניס בחומה הזו אלמנטים שיפלגו אותנו מבפנים. ואנחנו חייבים לשמור על החומה הזו בכל הכח בכדי שיהיה לנו עם מאוחד וטהור שממנו יקומו מנהיגים שיוכלו להוביל אותו במלחמות ה'. היא אמרה לי לעולם לא להתבייש בכך כי זה מה שנחוץ כדי להגן על העם.
היא לקחה אותי לגאולה ולמאה שערים ואמרה: אני רוצה שתסתכל על כל האנשים הטובים האלה – האם אינם נראים כמוך אבל אתה חייב לכבד ולאהוב אותם כי הם המשפחה שלך. ואז היא לקחה אותי למקום בת"א שלא תיארתי לעצמי שהיא מכירה ואמרה לי שוב – תראה את האנשים האלה, הם אינם נראים כמוך אבל הם אחיך ואתה חייב לנהוג בהם באהבה והבנה.
"אחד הדברים שעליהם היא דיברה כל הזמן היה הצורך באחדות. אחדות אחדות אחדות, זה כל מה שהיא דיברה עליו. היא הסבירה שכשמלחמה תגיע, אנחנו חייבים להיות מאוחדים לגמרי כדי לעמוד בה.
"כשהגעתי לכאן לראשונה הייתי נבוך מאוד מאנשים שהגיעו אלי להודות לי. שאלתי את אסתר מה היא אומרת על זה והיא הזכירה לי מקרה שהיה לנו בניו יורק. "הלכנו ברחוב ולפתע התקרב אלינו אדם תוך שהוא פונה אלי ומבקש ממני סליחה. הכרתי את האיש, זה היה אדם שבמהלך שנות מאבקה של אסתר למען שחרורי פגע בה והשמיץ אותה.
"לא נעים לי לומר אבל ברגע הראשון הדבר היחיד שרציתי לעשות זה לתת לו אגרוף. אך אסתר אמרה לי – תחשוב כמו יהודי. תודה לו כל הזכות שהוא נתן לך למחול לו. וכך עשיתי. אני רוצה להודות לכם, על שבכך שאתם חיים פה בארץ, נתתם לי את הזכות לעשות למען מדינת ישראל", אמר פולארד.
ברגעי הנחיתה של יהונתן ואסתר בארץ, אסתר שרה באוזניו של יהונתן את השיר We Are Home, ומאז שהגיעו לארץ, הקשיבה לו יום יום.
לבקשתו של יהונתן חברי הלהקה שביצעה אותו, KipaLive, הגיעו לשיר את השיר לזכרה של אסתר. יהונתן סיפר: "בכל בוקר אחרי ברכת השחר אסתר הייתה נוהגת לשיר את השיר הזה: we are home. אני רוצה לספר לנשים שכאן סיפור על אשתי, המורה שלי. חורף אחד אסתר הגיעה לבקר אותי והייתה סערת שלג נוראית כך שלא הייתה אפשרות להגיע לבקר.
"המפקד בכלא הגיע אלי ואמר לי: אתה לא תאמין אבל אשתך כאן. היא הלכה כמעט 9 קילומטרים בשלג כדי לבקר אותי וכשראיתי אותה היה היתה רטובה כולה. לא ידעתי מה לומר כי הדבר היחיד שדאגתי ממנו זה שהיה עליה ללכת את הדרך חזרה, בחושך.
"כשהסתכלתי לצידי ראיתי שאנשי הצוות בכלא מתווכחים מי מהם ייקח את אשתי בחזרה, כי לאשה שמוכנה ללכת 9 קילומטרים ברגל בשלג כדי לבקר את בעלה מגיע טרמפ חזרה הביתה. ישנם גם במקומות הנוראים ביותר אנשים טובים, וזה עוד דבר שלמדתי מאשתי", אמר יהונתן באזכרה.