על אף שאחינו יהונתן פולארד כבר נמצא 22 שנה בבית הסוהר באמריקה, בגלל שמסר נפשו על עם ישראל, רוב האנשים אינם מכירים אותו, ולכן די לספר את העובדות בלי פירושים, וזה עצמו סיפור מופלא על מסירות ואחוה – ומצד של ממשלת ישראל, של כפיות טובה לצערנו ולבושתנו.
קצין ההתרעה מגלה דברים. בשנת תשמ"ד בהיותו בן 29, יהונתן מונה לתפקיד קצין משמרת ב"מרכז-ההתרעה-אנטי-טרוריסטית-של-המחלקה-לניתוח-איומים-בצי-האמריקאי". תוך כדי זה הוא גילה מידע סודי הנוגע למזרח התיכון שלא הועבר למדינת ישראל.
אל תתערב. פולארד העיר לממוניו שמידע זה חייב להיות מועבר למדינת ישראל על פי הברית האסטרטגית בין שתי המדינות. אבל אז הייתה אווירה אנטי-ישראלית בזמן כהונתו של מזכיר המדינה קספר ויינברגר. לכן השיבו לו: "אל תתערב בדברים שאינם עניינך".
יהונתן נעשה מרגל. יהונתן יצר קשר עם קצין בכיר בחיל האוויר ששהה בארצות הברית בלימודים בשם אביעם סלע, וזה קישר בינו לבין ראש לשכת המודיעין החשאית של משרד הביטחון, המכונה "לק"ם", לשכה לקשרי מדע – ושמו רפי איתן.
מידע סודי ממדרגה ראשונה. במשך שנה וחצי, פולארד העביר ללק"ם מידע בעל ערך רב: פיתוח נשק גרעיני, ביולוגי כימי של עיראק, איראן, סוריה ולוב; פיתוח טילים במדינות ערב; תכניות תקיפה של מטרות ישראליות; עסקאות נשק; תצלומי לוויין ומפות של בסיסים סודיים של צבאות ערב.
כיצד מעבירים סודות. שגרירות ישראל בוושינגטון שכרה דירה עבור פולארד. הוא היה מביא לשם בסוף כל שבוע חבילה גדולה של מסמכים סודיים ביותר. פקידה של השגרירות הייתה לוקחת, מצלמת ומחזירה לדירה. בתחילת השבוע פולארד היה אוסף אותם ומחזירם למשרדו.
החברים קודמים. בשלב מסויים האמריקאים חשדו בו. הכספת שלו במשרד נפרצה, והוא שם לב שעוקבים אחריו. הדבר הראשון שעשה היה לשלוח את אשתו הראשונה אן להזהיר את אביעם סלע כדי שיספיק לברוח. אומנם הוא לא הציע שגם אן תברח לארץ, אך ממילא היא לא הייתה עוזבת את בעלה.
יהונתן נזרק משגרירות ישראל. הדברים הסתבכו במהירות. ערכו חיפוש בביתו ומצאו מסמכים. הוא נעצר ברחוב באיומי אקדח ותירץ את עצמו שהביא אותם הביתה כדי לעבוד עליהם. הוא הרגיש שהוא נשרף, שהחבל מתהדק, טלפן למספר חירום להודיע שהוא זקוק לחילוץ וקיבל תשובה שאין תוכנית כזו. רק למחרת נמסר לו להגיע לשגרירות ישראל. כאשר נסע לשם, עקבו אחריו מכוניות של הבולשת ומעל ראשו חג מסוק של המשטרה. הוא נכנס לשגרירות, נשם לרווחה ושאל: "אני בבית, נכון?". אלא שאחר כמה דקות התקבלה פקודה מירושלים שעליו לעזוב את השגרירות לאלתר. הוא הגיב שבודאי זאת טעות, התחנן, התחנן עבור אשתו החולה. שום דבר לא עזר. הוא נזרק החוצה, הסתכל בפעם האחרונה בדגל ישראל שהתנופף ברוח, כאילו אומר לו: אני מצטער מאוד.
יוהנתן שותק. בחקירתו יהונתן סירב להודות, שהרי לא הייתה שום הוכחה נגדו. הוא גם לא הסגיר את מפעיליו אביעם סלע, רפי איתם, ויוסי יגוד ראש הלק"ם בניו יורק – מה שאיפשר להם להימלט.
יהונתן נבגד. אלא שחוקריו הציגו לפניו ארגז מסמכים שהוא מסר לישראל עם טביעת אצבעותיו – ממשלת ישראל העבירה אותן ביודעין שבכך היא גוזרת עליו דין מוות. אז פולארד הבין שנבגד.
האמריקאים לא קונים שקרים. זמן קצר לאחר שנחשף, שר החוץ האמריקאי ג'ורג' שולץ הסכים להשתיק את הפרשה ולשים לה קץ באופן נוח לשני הצדדים, בתנאי שיקבל תצהירים מכל הגורמים בישראל השותפים בפרשה, ויוכל לעמוד על היקפה ופרטיה. הוא ביקש לטפל בזאת מהמשפטן הבכיר ליאונרד גרמנט, לשעבר יועץ משפטי של הנשיא ניקסון, עורך דין יהודי שנבחר על ידי ממשלת ישראל לייצג את אביעם סלע, מפעילו של פולארד במשך שנה וחצי שהספיק לברוח לארץ. הוא גבה תצהירים מאביעם סלע, אך הם סתרו את התצהירים של ראש הממשלה פרס ושל רבין המנוח. גרמנט יעץ להם לתת תצהירי אמת על מעורבותם. הוא הכין תצהיר בו ממשלת ישראל מודה שידעה על ההפעלה, שאושר על ידי משרד החוץ האמריקאי, והודיע שעל יסודו יפחיתו משמעותית את עונשו של פולארד – ושלחו לראש הממשלה פרס, אך הוא לא הגיב. כאשר אנשי משרד החוץ מסרו לגרמנט בוושינגטון את תצהיריהם של הגורמים השונים, הוא אמר להם שאלו תצהירים כוזבים שהאמריקאים יעמדו בקלות על שיקרם. שאלוהו מנין לו שאלו כזבים, הראה להם תצהירו של אביעם סלע. הם נבוכו, דרשו את התצהיר, נענו בשלילה, וכדי לפתור את הבעיה פיטרו את גרמנט מייצוגו של אביעם סלע. התגובה לא איחרה לבוא. ג'ורג' שולץ קרא את התצהירים, בהם ראש הממשלה פרס, רבין המנוח ושאר אישים בכירים, מכחישים שפולארד פעל מטעמם, אלא טוענים שהוא פעל על דעת עצמו – ומיד עמד על השקר.
יהונתן חותם. אז, כדי למנוע אי נעימות לשתי המדינות במשפט, הסכים פולארד לחתום על עסקת טיעון, אשר מחירה היה אמור להיות ארבע שנות מאסר בערך, והודה. אך השופט לא התחשב בעסקה וגזר על פולארד מאסר עולם, בלי אפשרות ערעור, ועל אשתו, אן, חמש שנות מאסר.
יהונתן נקבר ונרקב בכלא. גורמים אמריקאים שונים תמהים כיצד ממשלת ישראל לא עשתה שום פעולה משמעותית במשך 22 שנה לשחרר סוכן שפעל מטעמה, אלא מפקירה אדם שסיכן את חייו למען אזרחי ישראל.
האם פולארד ישראלי? בשנת תשנ"ה יהונתן ביקש לקבל אזרחות ישראלית, אך נדחה על ידי שר הפנים אהוד ברק, שהיה ראש אגף המודיעין בזמן פעילתו של פולארד. הוא עתר לבג"ץ, הוכיח שאז היה לו דרכון ישראלי, ואז הוכרח ברק לחתום על בקשתו.
האם פולארד סוכן ישראלי? כל שנותיו בכלא ביקש פולארד להיות מוכר כסוכן ישראלי. בתשנ"ו סירב ראש הממשלה פרס להכיר בו כסוכן רשמי של המדינה, על אף שהיה המפעיל הראשי שלו מהארץ. בשנת תשנ"ח עתר לבג"ץ והוכר במסמך חתום על ידי היועץ המשפטי כסוכן ישראלי, שהופעל על ידי הלק"ם. אבל הקשר שלו עם אישים בכירים עדיין מוכחש, כאילו הלק"ם פעל בחלל ריק.
אבל לא ממש… כי מסמך זה לא נשלח לממשלת ארצות הברית, כדי להודיע לה שמדינת ישראל עומדת מאחורי פולארד ומעוניינת בשחרורו. הוא אפילו לא נשלח להנהלת בתי הסוהר של ארה"ב כדי שיזכה להקלות המיועדות לסוכן מדינה ידידותית, כי בנתיים הוא במעמד של עבריין פלילי הכלוא יחד עם רוצחים, סוחרי סמים, אנסים ושאר סוטים.
לא במסמך המבקר. לפני שנתיים, הייתה פניה למבקר המדינה, השופט לינדנשטראוס, כדי לחקור התנהלות הממשלה בפרשת פולארד אחרי מאסרו (לא בזמן הפעלתו כסוכן שזה עניין חסוי). לקח לו שנה לחשוב ואז הודיע שאין זה מסמכותו.
פולארד? לא מכיר. לדעת גרמנט, הכחשתם העיקשת של פוליטיקאים בכירים, הנשיא שמעון פרס, ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, השר רפי איתן ועוד, היא מחשש שהם עצמם יצטרכו לתת דין וחשבון למערכת המשפט בישראל, מה שיקשה על קידומם הפוליטי. לכן הם מעדיפים שפולארד ימשיך להירקב בכלא. גרמנט טוען שהודאה כזאת הייתה משחררת את פולארד גם היום.
פועלים בשקט… ראש הממשלה אהוד אולמרט טוען שהוא פועל בשקט, נקווה… גם השר רפי איתן טוען שהוא פועל בשקט, נקווה…
מקום מסוכן. בנתיים, יהונתן פולארד נמצא במקום מסוכן, מלא אסירים אלימים למודי קטטות קשות עד כדי רצח. כדי לחמוק מאותה חברה מסוכנת הוא בחר להיות מנקה שירותים.
והתקווה… במשך השנים, יהונתן חזר בתשובה, מתפלל כל בוקר שעה, שומר שבת וכו'. אבל בית סוהר אמריקאי הוא ממש לא מקום בשביל כל זה. עתה יש לו שיער קצר, לא כמו בתמונה. סוכני המוסד שביקרו אצלו המליצו לו להתאבד. אך זהו הדבר הכי רחוק ממנו: "יהודים לא מתאבדים! אף פעם!", הוא אומר.
ואנחנו... עלינו לעשות תשובה על החטאים שחטאנו נגד יהונתן – ונגד ד'.

נלקח מעלון "מעייני הישועה" שבת וישב תשס"ח