עשרות בכירי ממשל ביטחון ומשפט, הצטרפו בתקופה האחרונה לקריאה לשחרורו של ג'ונתן פולארד. רק לאחרונה הצטרף הסנטור האמריקאי ג'ון מיקיין, שבעבר התנגד ואף פעל לסכל את שחרורו של פולארד, ולפניו מזכיר המדינה לשעבר, הנרי קיסינג'ר. בימים הקרובים צפוי הנשיא אובמה לקבל מכתב דומה מכ-100 אנשי קונגרס, דמוקרטים ורפובליקנים ממדינת ניו יורק.
 
 אלא שהוועד להשבת פולארד הביתה וגורמים אמריקאים הפועלים בתקופה האחרונה באינטנסיביות לשחרורו, מקווים שפריצת הדלת המיוחלת תיעשה עם נסיעתו של נשיא המדינה לארצות הברית בשבוע הבא. פרס, למי שלא זוכר, כיהן כראש הממשלה בעת לכידתו של פולארד. הוא טיפל אז באופן אישי בכל הנושא מול מזכיר המדינה דאז, ג'ורג' שולץ (שהצטרף לאחרונה לקריאה הפומבית לשחרור פולארד), והיה זה שסיכם על שיתוף פעולה ישראלי עם האמריקאים, שכלל בין היתר החזרת מסמכים לארצות-הברית. בדו"ח ועדת אבא אבן משנת 1987, שהוכן על ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, נמתחה ביקורת קשה ביותר על החזרת המסמכים, שלמרות ההבטחות האמריקאיות, נעשה בהם שימוש גם בחקירה של פולארד וגם בטיעונים לעונש.
 
 בראיון שהתקיים איתו לפני שנים סיפר פולארד, שכשהוצגו לפניו המסמכים במהלך החקירה, הוא נדהם לגלות שישראל לא טרחה לטשטש אותם. זה הרגע, אמר, שבו הבין שהוא ננטש על ידי שולחיו. להגנתו של פרס נטען אז, כי החזרתם נעשתה תוך סיכום שלא ייעשה בהם שימוש נגד פולארד, ושהאמריקאים הפרו את התחייבותם לישראל והשתמשו במסמכים כדי להרשיע אותו.
 
כך או כך, כל הגורמים בארץ ובחו"ל מקווים שנסיעתו של פרס לוושינגטון תהיה הזדמנות ראויה לשים קץ לפרשה הבלתי נגמרת הזאת. הם סבורים שאין מתאים מפרס לבקש מהנשיא האמריקאי לחון אותו, גם לאור מצבו הבריאותי וגם לנוכח מאסרו הממושך, אבל גם מתוך אפשרות של פרס לסגור מעגל. במעמדו הבינלאומי, בהערכה שיש כלפיו ובהשפעתו על דעת הקהל בעולם בכלל ובאמריקה בפרט, פרס הוא האיש שצריך עכשיו לפעול, בפרט אחרי התערבותם של כל כך הרבה אישי ציבור אמריקאים מעורכים.

[סימה קדמון, ידיעות אחרונות, 01.04.11]