א. "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם" (שמות ב יא), "נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם" (רש"י). "וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו, ויפן כה וכה וירא כי אין איש, ויך את המצרי" (שם יא-יב).
זהו משה רבנו, שמסר נפשו עבור כלל ישראל.

ב. בעניין זה כתב הגרי"ד סולוביצ'יק: "כלום לא חטאנו לחובתנו להשתתף בצער האומה?… בשעת השואה, כשיהדות אירופה הושמדה באופן שיטתי בתאי הגז ובכבשוני האש, לא עמד הקיבוץ היהודי באמריקה על הגובה הראוי, ולא פעל כמו שיהודים… היו צריכים לפעול. לא חשנו כראוי בצער האומה, ועשינו מעט להצלת אחינו האומללים… אין ספק שאילו כאבנו את כאב אחינו כראוי, אילו הרימונו צעקה והרעשנו עולמות… יכולנו להאט בהרבה את תהליך הרצח ההמוני… כולנו חטאנו בשתיקה למראה רצח מיליונים" (קול דודי דופק).

ג. אבל אחינו יהונתן פולארד, לא שתק. בתשובה לרב ששאל אותו מדוע העביר מידע לישראל, השיב: "האם היה עלי לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות דבר, שעה שסכין ננעץ בגבה של ישראל? איזה יהודי המכבד את עצמו יכול היה לעשות כך?
כן, אני יודע, שרבים מבין היהודים בארה"ב, זועמים על אשר עשיתי. בשום אופן, הם מייללים, אסור היה לי לסכן את מעמדנו כאן בהפגנת נאמנות כזו לישראל. ומה היה עלי לעשות? לתת לישראל להתמודד לבדה?
אם סבור אתה שכך היה עלי לעשות, כיצד זה נוכל לגנות את אותם אנשים שבמהלך מלחמת העולם השנייה שתקו ובכך השתתפו בנטישת יהדות אירופה.
באמת רבי, מה יהיה ההבדל בין שתיקתם אז, לבין החלטה שלי לשמור על שתיקה באשר לגז רעיל המאיים על ישראל?
ככלות הכל, אותו גז בו השתמשו הנאצים לפני 40 שנה, לרצוח בו את אחינו באירופה, יכול היה בקלות לשוב ולשמש בידי הערבים להשמדת הישוב היהודי בארץ ישראל. האם באמת ציפו ממני לאפשר להיסטוריה לחזור על עצמה, ולא לעשות דבר על מנת למנוע אסון מעמנו? האם יכול היית אתה לעמוד מנגד ולתת לדברים להתרחש?
אני מודה, הפרתי את החוק. אך לומר לך את האמת, מעדיף אני להעלות רקב בכלא, מאשר לשבת חס וחלילה שבעה על מאות אלפי ישראלים, שעלולים היו למות בגלל פחדנותי.
שואל אני אותך: האם אש השריפה של מחנות ההשמדה, הפכה כה קרה עד כי אנשים שכחו ששישה מליון יהודים נשחטו שם לעיני עולם שלם שהשיב בשתיקה?… האם ההלוויות בהר הרצל הפכו כה שכיחות, עד שאנשים שכחו את מחירה הנורא של העצמאות? באשר לי – לא שכחתי את המחזות האיומים הללו. שמרתי אותם חיים בתודעתי, על מנת שיהיו לי תזכורת תמידית, עד כמה תלויים חיינו על בלימה. לפיכך, רואה אתה, לא יכולתי להעלים עין מן האמברגו המודיעיני, ולדמות שאיננו קיים. חייב הייתי לפעול".

ד. יהונתן מסר נפשו עבור עם ישראל, אך לצערנו ולחרפתנו שכחנו אותו. גם אחרי שבעקבות עתירה לבג"ץ הוא קיבל מעמד של סוכן ישראלי, הוא הפך ל"סוכן שנשכח".

ה. ראש ממשלתנו אמר לפני כשנתיים: "היחס של מדינת ישראל לפולארד לאחר שנשבה, היא מתחת לכל ביקורת. הנה אדם שפעל בשליחותנו למען אינטרס לאומי… להגן על מדינת ישראל". "ההתכחשות וההתנתקות של מדינת ישראל מפולארד זה דבר בלתי נסבל". "כן! הוא פעל בשליחות מדינת ישראל ואנחנו לא משאירים חיילים בשדה הקרב" (וידאו-בלוג).

ו. אנא לפנות במכתב אל ראש ממשלתנו כדי שיפעל לשחרורו, בפקס: 02-6705475.

ז. לכתוב ליהונתן דברי חיזוק והערכה באנגלית. מכתבים אלה מעודדים אותו ומראים לו שלא שכחנו אותו ונותנים לו כח להמשיך.